"קשר בין פנים וחוץ אינו מתייחס רק לנראה מתוך הבית. המראה מן החוץ לעברו ולתוכו פנימה חשוב באותה מידה, ובעצם הבית מתחיל כבר כאן, פה מתחילים לחוות אותו" אומר האדריכל עודד טל, כשהוא מצביע מהרחוב על מפתח האבן הגדול שבתוכו קבועים שערי ברזל מעוצבים והוא מסמן את הכניסה לחצרו. האמירה "לחוות את הבית" היא, למעשה, תמצית משנתו הסדורה של טל שעמדה בבסיס תכנונו של המבנה בעל החזות הכפרית ששוכן במושב בני עטרות, נושק לשדות פתוחים וכמו צומח לתוכם. בעליו, שהמראה הכפרי היה מועדף עליהם מלכתחילה, פנו אל טל אחרי שראו בית שתכנן בסגנון זה, ואחרי הרבה שיחות "התגבשות" ודיאלוג פורה במיוחד בין אדריכל ולקוחותיו, הוא קרם עור וגידים כבית שכל פרט בו, עד אחרונת האבנים שהונחה בערוגות שבחצר, נהגה בקפידה מרבית. במסגרת זו, מספרים טל ובעל הבית, שמעורבותו בתהליך הייתה גבוהה מאד, הם לא חסכו כל מאמץ לאתר בעלי מקצוע-אומנים בעלי מיומנויות מיוחדות, וגם לא היססו להרוס אלמנטים שכבר עמדו על תלם במידה והם לא השביעו את רצונם.
המגרש הפינתי ששטחו 600 מ"ר ממוקם בקצה הישוב כך שהוא נהנה מחשיפה למרחבים פתוחים, והעמדת הבית עליו נעשתה לכיוון צפון מערב מתוך חשיבה על נוחות אקלימית. מתארו המבני הוא של שני גושים וגג דו שיפועי ששיפועיו זורמים זה כלפי זה עד התכנסותם בנקודת מפגש, שנוצלה לבניית משטח בטון מוצנע מן העין המהווה מסתור למערכת מיזוג VRF. חיפוי המעטפת משלב טיח בלבן מיושן עם לבני פירוק, ובזהות הכפרית-ציורית של החזית קשה להחמיץ את "חתימתו" של טל, בדמות אלמנט ארכיטקטוני המאפיין אותו בתכנון סוג זה של מבנים - "משיכת" אחת מפאות הגג מטה, השענתה על עמוד וקשירתה לקורות העץ בכניסה תוך יצירת ממד אסתטי נוסף.
רחבת הכניסה החיצונית היא החוליה הראשונה בהיררכיית חללים שמאפיינת את התכנון, בו כל מרחב/חלל, פנימי או חיצוני, מוגדר באורח ברור ונושא "תפקיד / ייעוד" משלו. בתוך כך, שטחה רחב הידיים אינו רק בבחינת מעבר אל הפנים, כי אם "אזור מחייה ושהייה בפני עצמו, מקום להשתמש בו ולחוות אותו" כדברי טל. היא מרוצפת באריחי אבן חלילה המשמשים גם בחלל הפנים; מספר מדרגות רחבות מובילות ממנה מעלה אל מבואה חיצונית מקורה בפרגולה; והעמוד אליו "נקשרה" פאת הגג מהווה בסיס ל"מערך" מדורג של בריכות ומפלים, החובר גם למבנה המדרגות ומסתיים בבריכת נוי בה משייטים דגי זהב בינות לצמחי מים.
הכניסה לבית פנימה "מכניסה" לתוכו גם את פאת הגג ההופכת בו לחלל גבוה המעצים את המרחב שנגלה לעין, ומבואה פנימית קלאסית מאד, גבוהה מעט ממישור הקומה, כמו קוראת לעצור לרגע, לחוות את שמעניק החלל. במיקומה בכניסה היא מייצרת ציר המוביל את המבט היישר לנוף הנחשף מבעד לפתחי ויטרינות גדולות, מפגישה את העין עם גרם מדרגות מרשים שמזמין לקומת גלריה עליונה, ואף מסמנת מעבר לאזור השוכן משמאלה. באזור זה ממוקמים חללי שירות, פתח כניסה / יציאה נוח לחניה וחדר טלוויזיה שתכנונו כחלל סגור נועד לאפשר פרטיות והנאת צפייה ללא הפרעות, כחלק מחלוקת חלל מושכלת שביקשה להעניק מענה נוח למכלול הפעילויות של בעלי הבית.
פינת האוכל התחומה בויטרינות שמאפשרות למסבים בה ליהנות מנוף השדות, ובתוך כך גם לנהל קשר עין ישיר עם פינת הישיבה הממוקמת ברחבה החיצונית. שולחן: "מדרה"
מבט מעומק הסלון לכיוון החלל. מבעד לויטרינות הגדולות נשקף נוף השדות, וזרימתו הפינתית של החלל מחלקת אותו באופן טבעי לשני אזורים.
קומת הכניסה זורמת בקו פינתי שהוכתב ממבנהו של המגרש, ובתוך כך אזוריה השונים אינם נפרשים באחת, כי אם בסוג של תהליך המייצר עניין ויזואלי וציפייה לבאות: מטבח "מופנם" מעט שאינו נראה מיד עם הכניסה ואשר את מרב שטחו תופס אי גדל מידות, פינת אוכל חבוקה בין פתחים גדולים שממנה ניתן לצאת לרחבת ישיבה חיצונית, ומרחב פתוח המוליך לסלון שמבנהו הפינתי מחלק אותו באופן טבעי לאזורים: בחלקו הקדמי ניצב פסנתר כנף מרשים, ופינת הישיבה ממוקמת בעומקו, כשהיא נהנית מאינטימיות נעימה ואינה "נבלעת" בחלל גדול מידי.
הקומה השנייה זורמת בקו אורגני מעוגל סביב החלל הגבוה, כאשר חדרי הילדים, שתוכננו כסוויטות, ממוקמים על ציר המעבר הרחב שמתעקל ברכות ויחידת ההורים בסופו, מופרדת מהם קמעה. חללי הקומה מאופיינים במראה חמים שנוסכים בהם ריצוף פרקט בגון אגוז וקירוי העץ המשופע, מכל אחד מהם ישנה יציאה למרפסת, והם תוכננו תוך ניצול ממד הגובה הכפול ליצירת גלריות עליונות. בחדרי הילדים הגלריה היא אזור השינה - מעין "זולה" אליה מוביל גרם מדרגות מרחף, כשאזור הלימודים וחדר הרחצה מצויים למטה, וביחידת ההורים המרווחת, הנחלקת לאזור שינה, אזור ארונות/הלבשה וחדר רחצה, משמשת הגלריה העליונה כ"מיני" חדר כושר. קומה נוספת בבית היא קומת מרתף רחבת ידיים מוקפת חצר אנגלית, הכוללת בשטחה חדרי עבודה לבעלי הבית, וחדר קולנוע מפנק ומאובזר כהלכה, כאשר פינת מטבח שתוכננה בסמוך אליו מבטיחה נוחות מרבית, ואין צורך לרוץ למעלה עבור כל כוס קפה.
המטבח- עיצוב נקי ותכנון נוח. מטבח: "הי טאצ'".
חדר הקולנוע שביחידת המרתף המוקפת חצר אנגלית, ערוך כהלכה לצפייה בסרט טוב ממעמקי מערכת ישיבה מפנקת. מערכת ישיבה וכורסה: "רוש בובאה"
חומריות הפנים חמימה, זהה במידה רבה לחומריות החוץ ומייצרת אגב כך קשר והמשכיות ויזואלית: ריצוף באריחי אבן חלילה, קירות בגון- Victorian white, שהינו כמו לבן שהתיישן ו"עובד" היטב בתנאי תאורה טבעית ומלאכותית, מסגרות עץ (גון אגוז) ואלומיניום (גון חום אדמה) בפתחים, ושימוש בלבני פירוק לחיפוי קיר גרם המדרגות. גון האבן הטבעי של הלבנים משולב בניואנס ורדרד כלשהו ונוכחותן ככלל, מעשירה את המרחב באווירה ובערכי התוכן שהן מגלמות.
בתוך מרקם החומר והצבע בולט הדגש הרב שניתן לכל גימור ופרט.
כך, למשל, המדרגות תוכננו עם סיומת מדורגת שמרככת את חזותן, והמעקה, שבוצע בעבודת נפחות מדויקת, עוצב בפרישה של שני "עמודונים" בתצורת קונוס עם בסיס לכל שלח ומאחז יד מעץ נעים למגע. גופי את מהלך העלייה / ירידה מלווה אורם הרך של גופי תאורת לד קטנטנים ומעודנים שהותקנו במדרכים ובקיר הלבנים, והם משלימים את חזותו המוקפדת של גרם המדרגות כאלמנט שחשיבותו בתמונת החלל הינה הרבה מעבר לאלמנט מבני בלבד. התאורה הכללית בחלל מתקבלת מגופים שקועים בעיצוב רבוע אשר בגונם השחור כמו משרטטים דיגום נאה על התקרה, כמו גם מגופים דקורטיביים בעיצובים שונים, ואת גולת הכותרת מהווה שנדלייר בעל מידות המשתלשל מרום התקרה סמוך למבואת הכניסה.
גופי התאורה הדקורטיביים, כמו גם פריטי הריהוט והנוי, נבחרו במסגרת עיצוב פנים וסטיילינג מוקפד שביצעה בבית רחל שחר, שהינה אף הקניינית של קבוצת פיטרו הכט. הרעיון, אומרת שחר, היה לשלב פריטים שיתכתבו נכונה עם החלל, ישלימו את התכנון האדריכלי ו"יתגברו" את אופיו. כך, לדוגמה, הרעיון ה"חווייתי" של טל, בא לידי ביטוי בפינה מסוגננת ששולבה בשטח הגלריה העליונה, באזור שהוא לכאורה אזור מעבר בלבד, אך כורסה ומנורה עומדת שהוצבו בו ומקבץ תמונות שנתלה על הקיר מאחוריהן, מגדירים אותו כמקום בפני עצמו, המאפשר ליהנות מאתנחתא קלה ולחוות רגע של שלוה.
אזורי שהייה נעימים בחזית האחורית: פינת ישיבה מקורה בפרגולה, משטח מרוצף דק שבתוכו משוקע ג'קוזי מפנק. ריהוט גן: "Kettal" מבית "פיטרו הכט"
הסגנון בכללו הוא אלגנטי, נרקם מפריטי ריהוט בעיצוב נקי לצד פריטים עתיקים או כאלה שמגלמים זיקה למראה כזה, כאשר יצירות אמנות מקוריות, שטיחים אתניים איכותיים ופריטי נוי שלוקטו בקפידה מייצרים מראה מדויק מאד, הרמוני ואנין בשילוביו. "זהו בית מפנק. במרחב המחייה שהוא מספק, במענה לצרכי נוחות ופרטיות שהוא מעניק לדייריו, ובמערכות החכמות שמקלות על תפעולו (בית חכם)" אומר טל, והפינוק הזה בא לידי ביטוי גם בגינה הסובבת אותו, שמציעה את אותן איכויות אסתטיות ופונקציונאליות, ואת אותו מענה לצרכים שונים: פינת ברבקיו לא פורמלית שמשמשת בעיקר את בעלי הבית, רחבת ישיבה מחופה בפרגולה לאירוח ביציאה מהסלון, ג'קוזי מחופה פסיפס שתוכנן כבריכה שקועה, פינת ישיבה אינטימית בסגנון בר, וכמובן רחבת הכניסה המלבבת.
את האזורים השונים קושרת צמחייה מטופחת בעלת מופע ארצישראלי טבעי, שחוברת לקונטקסט הסביבתי ולמרחבי השדות שהבית פונה אליהם, וככלל, חבירה לקונטקסט היא אולי הדרך הנכונה ביותר לסכם את הבית הזה, שיותר מכל מעניק תחושה של מבנה הנטוע במקומו ובכל מובן- אם במובן ארכיטקטוני/ צורני המשמר זיקה כלשהי לעברו הטמפלרי של היישוב, ואם במובן שהוא מתרגם את צרכיהם וטעמם של בעליו באורח שאכן מאפשר להם לחוות את ביתם כפי שרצו.
מתוך מגזין 102: "פואטיקה כפרית"