החלל הציבורי שהועלה לקומה העליונה והמרפסת הסובבת אותו מייצרים חזות של קופסת זכוכית. ריצוף פרקט אלון ותקרת בטון חשופה שהצלעות בהיקפה מנוצלות להטמעת גופי תאורה נסתרים באמצעות פרט ייחודי שנהגה לצורך זה.
החלל הציבורי שהועלה לקומה העליונה והמרפסת הסובבת אותו מייצרים חזות של קופסת זכוכית. ריצוף פרקט אלון ותקרת בטון חשופה שהצלעות בהיקפה מנוצלות להטמעת גופי תאורה נסתרים באמצעות פרט ייחודי שנהגה לצורך זה.
דירת הגג הדו קומתית בתל אביב נרכשה כדירתו ה"ראשונה" של זוג צעיר, שמטבע הדברים ביקש לבצע בה שיפוץ מותאם לצרכיו בראשית חייו המשותפים, לחדש ולרענן את חזותה. ביצוע הפרויקט הופקד בידי סטודיו טולדו ליפשיץ, בבעלותם של האדריכל אריאל ליפשיץ והמעצבת מירב טולדו, רעייתו ושותפתו, אשר מפגשם הראשון עם החלל הותיר עליהם, כדבריהם "רושם קודר וחסום"- בקומת הכניסה היו מרוכזים המטבח, הסלון, חדר רחצה ושני חדרים, ובקומה העליונה יחידת השינה ומרפסת שמש גדולה. טולדו וליפשיץ: "נקודת החוזק של החלל התגלתה ללא ספק בקומה העליונה המשקיפה על נוף אורבאני יפה, שהיה, למעשה, נחלתה של יחידת השינה בלבד, ומכאן נולד הרעיון "להפוך את היוצרות": למקם את הפונקציות המשותפות למעלה ואת יחידת השינה למטה, מה גם שבני הזוג אוהבים לארח ואך נכון היה שהמרפסת תהווה המשך והרחבה של איזור האירוח ואף תעניק לו ולחלל כולו את בונוס יפי הנוף הנפרש מולו".
המטבח שבחלל הציבורי: חזיתות צבע בתנור וחיפוי קיר באריחים בעבודת יד בסקלה של גווני לבן. הדיגומים הרפטטיביים שמופיעים עליהם שונים אלה מאלה, אך משתלבים אלה עם אלה לכדי מופע מעודן וחי.
המטבח שבחלל הציבורי: חזיתות צבע בתנור וחיפוי קיר באריחים בעבודת יד בסקלה של גווני לבן. הדיגומים הרפטטיביים שמופיעים עליהם שונים אלה מאלה, אך משתלבים אלה עם אלה לכדי מופע מעודן וחי.
מבט מהחלל הציבורי אל עבר חלל המדרגות: חזותו החדשה מהווה "פתיח כניסה" מעוצב לקומה העליונה. מיזוג אוויר: עופר גורפינקל.
מימוש הרעיון התכנוני היה כרוך בביצוע שיפוץ מסיבי, שבמסגרתו הוסרו מהחלל כל מחיצות הפנים למעט עמודים תומכים, וחלוקתו נעשתה מחדש: בשטחה של קומת הכניסה התחתונה מוקמו חדר ילדים עתידי (שנכון לכתיבת שורות אלה כבר אוכלס!), חדר רחצה גדול, חדר משפחה שתוכנן כאזור פתוח המכיל גם אזור עבודה, וכן יחידת השינה של ההורים ש"הורדה" למטה. הקומה העליונה תוכננה כחלל אחד בעל איכויות "לופטיות" המכיל סלון, מטבח ופינת אוכל, ועטוף בויטרינות שמקשרות אותו פיזית וויזואלית עם המרפסת ומעצימות אגב כך את ממד הפתיחות ותחושת המרחב.
גרם המדרגות: בקירות ש"הוחלקו" על מנת לבטל גריעות ובליטות הוטמע פס תאורה המאיר את חללו באור רך ומוסיף לו עניין ויזואלי.
עיצוב הפנים שרקמו טולדו וליפשיץ עבור החלל המחודש מאופיין בשפה נקייה ונטולת גחמות: נשען על חומרים- עץ ובטון, על התייחסות לתאורה כאל חומר לכל דבר, ועל ניצול הקיים באורח יצירתי. לריצוף שתי הקומות נבחר פרקט אלון, וגרם המדרגות המחבר בין הקומות נותר במיקומו תוך שדרוג משמעותי של חללו.
חדר השינה ש"ירד" למטה: קיר מחופה עץ שעליו מותקן משטח נגרות כשבמרווח ביניהם מוטמעת תאורה נסתרת, וכך גם במרווחים בין קירות. עמוד קיים שנותר מעברו של החלל מנוצל כבסיס ליחידת נגרות מרחפת העוטפת אותו: צדה הפונה לאזור השינה משמש אותו, צדה השני משמש את חדר הרחצה, והיא אף עמידה דיה לשמש כספסל ישיבה. נגרות: אלון גרבר.
מבט מהחלל הציבורי אל עבר חלל המדרגות: חזותו החדשה מהווה "פתיח כניסה" מעוצב לקומה העליונה. מיזוג אוויר: עופר גורפינקל.
"נפח החלל היה רחב יחסית, אך בה בעת היו משולבים בו אלמנטים, דוגמת מדף בנוי או גומחה שלא שירתו פונקציות מוגדרות" מספרים ליפשיץ וטולדו שיישרו את קירותיו תוך מילוי "הבליטות והמגרעות" לכדי פני שטח אחידים ונקיים, שאפשרו להם לשלב בתוכם חריץ תאורה המלווה אותו, מאיר אותו באור רך ומעשיר אותו בעניין עיצובי.
המרחב הציבורי שחובר למרפסת וצופה אל נוף הסביבה. רפפות חיצוניות מספקות הגנה והצללה לויטרינות הגדולות שתוחמות אותו.
גרם המדרגות: בקירות ש"הוחלקו" על מנת לבטל גריעות ובליטות הוטמע פס תאורה המאיר את חללו באור רך ומוסיף לו עניין ויזואלי.
בקומה העליונה הנחשפת לעין כעין קופסת זכוכית מרשימה, הודגש הממד הלופטי של המרחב האחיד ע"י "גילוח" התקרה הקיימת וחישוף הבטון, ובכלל זה צלעות/קורות היקפיות שגויסו לטובת התכנון. בין הצלעות החשופות הותקנו גופי תאורה סמויים באמצעות פרט ייעודי שפותח לצורך זה, והחללים הפנימיים שביניהן נצבעו בלבן תוך יצירת חזות של גופי תאורה לכל דבר המפיצים את אפקט האור כהילה היקפית נעימה למראה. טולדו וליפשיץ: "ככלל, למעט שני פסי צבירה עם ספוטים (אחד מעל משטח העבודה של המטבח ואחד נוסף שנועד להאיר יצירת אמנות) וגוף תאורה בעיצוב מינימליסטי שמשתלשל מעל שולחן האוכל, מוקדי האור במרבית חללי הדירה הינם כאלה שמשתלבים כחלק בלתי נפרד מהתכנון האדריכלי, כמו, למשל, בניתוקים בין קירות שמנוצלים להצנעת גופי תאורה ומעניקים הפתעות אור מעניינות".
חדר השינה ש"ירד" למטה: קיר מחופה עץ שעליו מותקן משטח נגרות כשבמרווח ביניהם מוטמעת תאורה נסתרת, וכך גם במרווחים בין קירות. עמוד קיים שנותר מעברו של החלל מנוצל כבסיס ליחידת נגרות מרחפת העוטפת אותו: צדה הפונה לאזור השינה משמש אותו, צדה השני משמש את חדר הרחצה, והיא אף עמידה דיה לשמש כספסל ישיבה. נגרות: אלון גרבר.
המטבח שעוצב ייעודית ובוצע בעבודת נגרות משלב חזיתות צבע בתנור בגון לבן ולחיפוי הקיר נבחרו אריחים בעבודת יד בסקלה של גווני לבן לסוגיהם כ"טון סור טון". האריחים חושפים דיגומים רפטטיביים שונים זה מזה, אך שילובם ביחד לצד הבדלי הגוונים הקלים של הצבע הלבן מייצר עניין ויזואלי של מראה מעודן וחי כאחד, המקפל בתוכו גם את ערך האותנטיות של עבודת היד. פריטי הריהוט בחלל מגלמים שפה אקלקטית, וביניהם כאלה שיוצרו בהזמנה, דוגמת הספה שבפינת הישיבה שמשתלבת היטב עם הדום מאורך עשוי רטאן ועם ארגז משאות/מסעות המשמש כשולחן קפה. הויטרינות העוטפות את החלל ומחדירות אגב כך שמש ואור רב טופלו עם פילם מסנן קרינה, והגנה נוספת להבטחת נוחות אקלימית מספקות רפפות מתכת חיצוניות וכן סוככים שהותקנו מעליהן.
תאורה, חומרים וניצול הקיים כמרכיבי נוסחת התכנון-עיצוב באים לידי ביטוי מיטבי ביחידת השינה שבקומת הכניסה. הקיר מאחורי המיטה חופה בעץ המשמש לה גם כגב, כשמעל חלק משטחו "מרחפת" חלקת קיר לבנה ומהמרווח בין שני המשטחים מופץ אור של גופי תאורה סמויים שהוצנעו מאחור. תוספת אור בחלל זה מגיעה גם ממרווחי ניתוק בין קירות, וכך גם באזור הרחצה והשירותים שעל פתחו סוגרות דלתות זכוכית חלבית. שידות הלילה שמשני צדי המיטה עוצבו ייעודית ע"י סטודיו "יוביקו" המתמקד בעיצוב מקיים המבוסס על חומרים ממוחזרים: השידות מעוגנות לחיפוי העץ והמגירות המשתלבות בהן הן מגירות בשימוש חוזר RE-USE))- מגירות שעברו כברת דרך כששימשו ברהיט אחר וזכו כאן למחזור חיים נוסף. אלמנט מעניין אחר בחלל זה הוא ניצול מקורי של עמוד תומך מבטון חשוף אשר נותר בחלל עם הסרת הקירות: את חלקו התחתון של העמוד הגולמי למראה חובקת/עוטפת יחידת נגרות מרחפת שעיצובה המהוקצע משלב עץ בעבודת נגרות עם קונסטרוקציית מתכת. היחידה תוכננה כדו צדדית כך שהיא משרתת את אזורי השינה והרחצה כאחד, ולמרות היותה מרחפת וקלילה למראה היא עמידה דיה לשמש גם כספסל ישיבה.
כך, בחזותו החדשה שלאחר השיפוץ נהנה החלל הנעים שהתקבל מהפרדה נכונה בין האזור הציבורי לפרטי, ואין ספק ש"שעתו הגדולה" היא בקומה העליונה אשר אפשרות איחודה עם המרפסת כרצף ישיר עונה על אהבת האירוח של הדיירים. וכשהיא מתבלת אותה במראה הנוף המשתנה בשעות היממה השונות קשה לחשוב איך בעצם היה אחרת...
המרחב הציבורי שחובר למרפסת וצופה אל נוף הסביבה. רפפות חיצוניות מספקות הגנה והצללה לויטרינות הגדולות שתוחמות אותו.