תהליך עיצובה של דירת הדופלקס השוכנת באחת מערי השרון, הציב בפני מתכנניה מעצבי הפנים מרב ברמן ומיקי כתר, לא מעט אתגרים- מהם "טכניים”, ומהם רגשיים יותר במהותם. הדירה ששטחה מתפרש על 180 מ”ר, היא חלק מפרויקט "קבלני” נתון, שדייריה עקרו אליה מבית פרטי. "מעברים מסוג זה דורשים התאמה מיוחדת, והאתגר היה לשדרג את הסטנדרט הקבלני לסטנדרט מחייה דומה לזה אליו היו רגילים, כמו, למשל, חדרי ילדים שמתוכננים כסוויטות עם חדרי רחצה צמודים”.
תכנון: מרב ברמן, מיקי כתר, מעצבי פנים “2M אדריכלים”
אתגר זה הצטלב, לדבריהם, עם אתגר נוסף - התמודדות עם תקציב נתון ומוגדר, שבמסגרתו נדרשו לקבל החלטות: את אילו מהאלמנטים עדיף לשדרג ובאילו ניתן "להתפשר” על המפרט הנתון: "המטרה הייתה להיצמד לתקציב, ובה בעת לשוות לחלל נוחות מותאמת לצרכי הדיירים וחזות מעוצבת” הם אומרים.
מבט חזיתי לחלל המגורים הגבוה המרכז בשטחו את הפונקציות הציבוריות. פלטת גוונים לבנה משווה אווריריות ומעצימה את תחושת המרחב
קומת הכניסה של החלל הדו קומתי מגלמת מראה לופטי כלשהו, ומרכזת בשטחה את הפונקציות המשותפות- סלון, פינת אוכל ומטבח- כאשר אזורי הסלון ופינת האוכל זורמים כציר המשכי שגובה תקרתו מגיע ל- 6 מ’. בקומה העליונה מרוכזים החדרים, וגרם המדרגות המוביל אליה ממוקם בצמוד לדופן מרחב המגורים הציבורי כך שהוא אינו נוטל מנפחו.
מבט “חוצה חלל” מפינת הסלון אל גרם המדרגות הצמוד לקיר. מעקות זכוכית: “שבירו”, פרקט: “פרקט בשרון”
להדגשת מרחב ואווריריות נבחרה פלטת צבעים לבנה שאכן משווה ממד קריא וזורם, וריצוף החלל נעשה בפרקט אלון היוצק חמימות למסגרת הבהירה. הפרקט משמש גם בגרם המדרגות היצוק, כשדרוג של מופעו הבסיסי, ולצד מעקה זכוכית שקוף שהותקן בו הפכה נוכחותו לאלמנט התורם ממד אסתטי לחלל כולו. התאורה בחללי הדירה מושתתת על גופים טכניים שקועי תקרה, ותכנונה, לדברי ברמן וכתר בוצע בקפידה: "בחלל כה גבוה חשוב היה לוודא הארה טובה ומספקת, וכן לבחור מקורות אור בעלי תוחלת חיים ארוכה ככל שניתן כדי לצמצם את קצב החלפתם נוכח הגובה הרב”.
פינת ישיבה נינוחה בגווני מוקה-אפרפר. תאורה: “קמחי תאורה”, פריטי ריהוט: אריק בן שמחון.
יחידת השינה: קמין אינטגראלי, וילונות רכים והגון הלבן של שפת הבית.
גוף תאורה דקורטיבי יחיד, לבן אף הוא, שולב בפינת האוכל לתוספת אינטימיות ולהגדרת שטחה במרחב האחיד.
הפלטה הלבנה של מסגרת החלל מקיפה גם את המטבח ששטחו מצומצם יחסית: יחידות האחסון והכיור משתלבות בהיקפו כשהן מכילות בתוכן גם את מכשירי החשמל, ובמרכזו ניצבת יחידת אי שמשטחה המרחף משהו "מאוורר” את חללו.פריטי הריהוט המסוגננים, ש”עברו” עם הדיירים מביתם הקודם, אינם רבים, ומשתלבים בהתאמה עם מופעו הנקי והבהיר שכולל גם יחידת אח אינטגראלית ווילונות לבנים המעטרים את פתחיו הגבוהים ויוצקים רכות.
המטבח: יחידות קיר וכיור משתלבות בהיקף החלל, ויחידת אי עם משטח מרחף במרכזו. “נגריית גרוס”.
עיקר השינוי שבוצע בחלל הנתון היה ביחידת ההורים, אשר בחלוקה הנתונה כללה חדרי רחצה וארונות שיצרו בה צפיפות מסוימת. התכנון של כתר וברמן "ביטל” אותם, איחד את שטחם ועטף את החלל שהתקבל בקירות נגרות המכילים חללי אחסון תוך יצירת מעין מבואה בכניסה לחדר. חדר הרחצה נקבע במרחב שאיחד את שני החללים שבוטלו, כאשר הכניסה אליו משתלבת כאחת מחזיתות הנגרות שבמבואה. בתוך כך "הרוויח” החדר ממד אינטימי כלשהו שיוצרת המבואה בכניסה אליו, כמו גם חלל רחצה מרווח ושפע מקומות אחסון. עיצוב החדר ממשיך את השפה הלבנה והמינימליסטית של כלל הדירה, ובדומה לפינת הישיבה בסלון גם בחללו שולב קמין אינטגראלי.
החלל “נעטף” בארונות קיר תוך יצירת מעין מבואה, כשדלת הכניסה אליו מוטמעת כאחת החזיתות.
חדר הרחצה מאידך, עוצב על בסיס גוונים כהים המעניקים לו מראה דרמטי, ואביזרים סניטאריים מסוגננים, דוגמת כיור "פרי סנטנדינג”, משלימים את חזותו. כתר וברמן:” הפרויקט התמקד, למעשה, בשדרוג החלל הנתון, שאף הוא היה כפוף לאילוץ של תקציב מוגדר. עם זאת, ההתערבות שלנו, גם אם "מאוחרת” בחלוקת המרחב, הצליחה להעניק לו את הפונקציונאליות להתנהלות נוחה, כאשר הבחירה בחומרים פשוטים יחסית, אך בעלי נראות מלוטשת ומהודרת, השלימה אותו לכדי מרחב מגורים המשדר עיצוב מהוקצע”.
חלל רחצה מרווח שהתקבל עם ביטול חדרי הרחצה והארונות שהיו במקור.