מנכ"ל חברת הבנייה אוסטק שמיר

רוחות הבנייה הירוקה נושבות חזק, אין ספק שלא מדובר בטרנד שהולך לחלוף מהעולם, אלא בשינוי תפיסה אמיתי בנוגע לקשר הבריא של הבתים עם הסביבה. אך עדיין נותרה השאלה כיצד ואיפה האידיאולוגיה והסיסמאות הופכות לחומרים וטכנולוגיות שניתן ליישמן בכול בית.

את הנושא הזה החלטתי לברר עם דרור שמיר, מנכ"ל חברת אוסטק שמיר שבונה בתים חסכוניים יותר בעזרת טכנולוגיות מתקדמות וחומרים ירוקים.

זו פעם ראשונה שאני שואלת שאלות בנוגע לבנייה ירוקה, מהצד הקבלני ולא ומהצד התכנוני של הבנייה, לכן רציתי לדעת קודם כול איך אתה מסתכל על תחום הבנייה הירוקה? 

אני רואה את הבנייה הירוקה במובן הפרקטי, האמיתי. לא במילים גבוהות של האידיאולוגיה, אלא באמת איך מתרגמים את המושג בנייה ירוקה למעשים אמיתיים. יש דגש ספציפי ? יש המון דגשים. בואי נתחיל משלב התכנון - זה קשור לאדריכלות ולהבנת המיקרו-אקלים של הקרקע במגרש הספציפי שעליו אנחנו רוצים לבנות. ניתוח משטר הרוחות במגרש, ניתוח כיווני התאורה וכתוצאה מכך העמדת הבית בכיוון הנכון. זה השלב הבסיסי בהפיכת בית לבית ירוק. היתרון שלנו כחברת בנייה מנוסה הוא שכאשר אנחנו מקבלים תוכנית בנייה, אנחנו יכולים להציע ללקוח דרכים לשפר את הבית, כמו לדוגמה: באיזה גובה להעמיד אותו, כיוונים, הצללות וכדומה.

מבחינת מערכת היחסים עם האדריכל, האם מראש אתם מעדיפים לפנות לאדריכלים "ירוקים" יותר ? 

לחלק מהלקוחות שמגיעים אלינו עדיין אין אדריכל, ואז אנחנו מחברים אותם עם אדריכלים שמקושרים אלינו, אדריכלים שיש להם אוריינטציה מאוד חזקה, ידע, הבנה וניסיון בכול מה שקשור בבנייה ירוקה. 

הסוג השני של הלקוחות מגיעים אלינו כבר עם האדריכל שהם בחרו, ואז אנחנו בודקים אם יש רצון של הלקוח ושל האדריכל ללכת לכיוון של בנייה ירוקה. אם קיים רצון, אנחנו נותנים המלצות ואם אין עניין אנחנו לא כופים עליו. לפעמים יש המלצות שהן מאוד פשוטות ליישום גם בבית שכבר יש לו תוכניות בנייה סופיות. אלו המלצות שמבחינת העלות הכלכלית היישום שלהן זניח, אבל השיפור הוא אדיר.

המיתוס אומר שבנייה ירוקה היא מאוד יקרה, האם אתה מסכים עם המיתוס הזה?

אני לא מסכים. אם את שואלת אותי בכמה בנייה ירוקה מייקרת את ההוצאות - כלומר כמה עולה להפוך בית רגיל לבית ירוק, במובן של בידוד תרמי, חיסכון באנרגיה וחומרים ירוקים - אני יכול להגיד לך שבשורה התחתונה התוספת לבית עולה בין 5 ל:7 אחוז. ולא 15% או ויותר - שאלו מספרים שאני שומע לפעמים.

בנוסף, תקופת ההחזר על המערכות האלו היא יחסית קצרה, שנים ספורות בלבד, כאשר אנחנו מדברים על אורך חיים של בית שהוא יותר מחמישים שנה - אין ספק שמבחינה כלכלית מי שמשקיע את ההשקעה הזו בבית, מחזיר אותה מהר ומדובר בהשקעה כדאית מאוד.

אבל האם לישראלים יש סבלנות לחכות 5 עד 7 שנים?

אני חושב שהלקוחות שלי הם אינטליגנטיים. הם מבינים עניין. 5 עד 7 שנים, זאת נחשבת לתקופת החזר קצרה ויש אוזן קשבת. השיקול הוא כלכלי כמובן, מדובר בלא מעט כסף.

השאלה היא האם יש לאותם לקוחות את היכולת לבצע השקעה כזו.ומה מבחינת החומרים ?

אחד האספקטים הכי חשובים בבית ירוק הוא, איך יוצרים מעטפת תרמית טובה לבית. וכשאני מדבר על מעטפת תרמית, אני מתייחס לחמש חזיתות - יש את החזית החמישית שהיא הגג. ולמרות שלדעתי מדובר בחזית החשובה ביותר מבחינת הבידוד התרמי, יש לאנשים נטייה לשכוח אותה. אנחנו באוסטק שמיר בונים קיר מרובד שיש בו מספר שכבות של חומרי בנייה. בשכבות האלו משולבים חומרי בידוד רפלקטיביים ונפחיים. בית רגיל עשוי בדרך כלל מבלוקים וטיח משני הצדדים. לעומת זאת כשלוקחים קיר מרובד בונים בחזית לבנים, לאחר מכן כיס אוויר, ולאחר מכן חומרי בידוד כמו צמר זכוכית. משלבים ביחד חומרי בידוד נפחיים וחומרי בידוד רפלקטיביים – כך יוצרים בידוד תרמי טוב.

בכמה שכבות מדובר ? 

אנחנו מדברים על קיר של חמש עד שש שכבות. והעובי שלהם?24 ס"מ, ממש כמו קיר רגיל.

למה זה דומה ?

נניח שאת הולכת לעשות סקי ואת לובשת רק מעיל אחד, כנראה תקפאי מקור, אבל אם תלבשי חמש חולצות תרמיות אחת על שנייה יהיה לך גם קל, גם נעים וגם חם יותר, וזה עובד גם בחורף וגם בקיץ. הטכניקה הזאת מיושמת גם בגגות. גםשם צריך ליצור שכבות בידוד רפלקטיביות ונפחיות. אני בכוונה מדבר על שתיהן משום שכאשר מתמודדים עם אנרגיה, במיוחד באקלים החם של הארץ צריך להבין שחום נכנס למבנה בשלושה אופנים; בהולכה, בהסעה ובקרינה וכול חומר שאני שם בגג יודע להתמודד עם החום בדרכו שלו, לדוגמה: בידוד רפלקטיבי יודע להחזיר קרינה. מבחינת החיסכון בחשמל - אנחנו מדברים על חיסכון שהוא מעל 30% לחודש. חשבון חשמל חודשי הוא בד"כ 2,000, או 2,500 לחודש, מדובר על חיסכון של 700, 800 ₪ לחודש, כלומר כ:10,000 ₪ בשנה.

עם אלו מערכות נוספות אתם עובדים היום ?

אנחנו מכניסים לשימוש מערכות של הפרדות מים אפורים. כלומר עושים הפרדה בין המים של הכיורים והמקלחות לבין המים של האסלות. המים של האסלות – מים שחורים - הולכים למערכות הביוב והמים האפורים משמשים להשקיה. ברוב הבתים שאנחנו בונים יש גינות והמחיר של המים הוא כ:8, 9 ש"ח לקוב מים,לכן מדובר על חיסכון משמעותי ותקופת החזר מאוד קצרה. ישנן מערכות מים נוספות שמשמשות להשבה. כלומר מפרידים את המים האפורים ומשיבים אותם להדחת אסלות. מדובר במערכות יותר יקרות שתקופת ההחזר שלהן היא יותר יקרה. פה זה כבר עניין של אידיאולוגיה מול שיקול כלכלי. יש גם את המערכות הפוטו-וולטאיות לייצור חשמל. כמובן שלמערכות אלו יש קשר הדוק למדינה ולתעריף שחברת החשמל מוכנה לשלם עבור החשמל – בחודשים האחרונים התעריפים פחתו ויש ירידה בשימוש במערכות האלו משום שהן פחות כלכליות. ככול שהמדינה תשלם פחות העניין הכלכלי ילך וירד. אני לא מבין את זה, מדובר במדינה עם שמש אין סופית, יש המון גגות, יש לנו את הידע איך לייצר חשמל באמצעות השמש וזה חשמל נקי לא מזהם - המדינה לא מעודדת את זה וחבל. 

ומה מבחינת ניהול הפסולת באתר הבנייה ?

זהו חלק חשוב מאוד בבנייה ירוקה, באמצעות לוגיסטיקה חכמה אפשר לייצר מעט מאוד פסולת בנייה. 

האם בארץ כמו בחו"ל יש קנסות גבוהים על פסולת בנייה ?

לפי דעתי יש שיפור ניכר מבחינת האכיפה בארץ. היום כשלקוח מקבל היתר בנייה הוא מחויב לרכוש תלושים באתר פסולת מורשה – זה דבר חדש וזאת מהפכה שמבטיחה שהפסולת תגיע לאתר מורשה ולא סתם תיזרק בשדות.

אנחנו לקחנו את הנושא הזה עוד צעד קדימה – החוכמה בבנייה היא לדעת איך לייצר מעט פסולת. המעט צריך להגיע לאתר מורשה כמובן, אבל בשיטה שאנחנו בונים אנחנו מייצרים שליש מכמות הפסולת של אתר בנייה קונבנציונאלי וזו מהפכה אמיתית.

רוצים ללמוד עוד על בנייה ירוקה ? הצטרפו אלינו לכנס הבינ"ל ה- 4 הקרוב 25.11 - ימים אחרונים להרשמה !

עם יד על הלב, עשית את השינוי לכיוון הירוק כי ראית שהרוחות נושבות חזק לשם ? 

ממש לא, זה משהו שנוגע למהות האידיאולוגית שלנו. בנייה ירוקה היא לא טרנד בשבילנו זה ב:DNA של החברה, אנחנו חיים את הבנייה הירוקה כול יום ואין לזה שום קשר לשום טרנד, אבל אני כן רואה שאנשים מבינים הרבה יותר ומוכנים להשקיע בכך. יש גם את מושג הקיימות – מה אורך החיים של החומר. חשוב מאוד להבין את המהות של החומר ואיך הוא מתנהג בתנאי האקלים הישראלי. כאשר מיישמים חיפוי חיצוני חשוב לבחור בחומר שיהיה אמין מאוד בתנאי האקלים הישראלי, שיהיו לו מחזורי חיים ארוכים מאוד ושתהייה לו יכולת מחזור בסוף תקופת החיים. אנחנו לדוגמה משתמשים בחלק מהבתים בחיפויים של בריקס – אבני חרס. מדובר בחומר טבעי לחלוטין, אורך החיים שלו הוא מאות שנים, והמחזור שלו הוא 100%. זה נקרא לבנות עם חומר ירוק במהות שלו, לצערי אין מספיק מודעות לחומרים בארץ, ואם הבית בנוי לא נכון התחזוקה שלו היא אדירה, והבלאי יכול להיות מאוד מהיר. 

בוא נעשה רגע מורה נבוכים לזוג צעיר שרוצה לבנות ירוק, אבל אין לו מספיק תקציב ?

קודם כול לבחור באדריכל שיש לו לא רק גישה ירוקה, אלא גם ניסיון בפרויקטים ירוקים. כמו כן, חשוב גם לבחור בקבלן שיש לו ניסיון מוכח בבנייה ירוקה. כדי לקבל את ההחלטות הנכונות מומלץ לדבר עם אנשים שכבר גרים בבתים ירוקים, ולשמוע הלכה למעשה איך הדברים האלו באים לידי ביטוי ביום יום של הבית. אלו שני הצעדים הראשונים. בתהליך הבנייה עצמו, חשוב שיהיה תקציב מוגדר מראש לנושא החל מבחירת חומרי הבנייה, דרך ההתייחסות לבידוד תרמי וכלה בשילוב מערכות נלוות כגון מים וחשמל.

כדאי להתייחס גם לנושא של חשמל חכם כמו לדוגמה לתכנן חיישנים בחדרים שיודעים לשנות את הטמפרטורה בחדר, כאשר אנשים לא נמצאים בו. או תריסים שמחוברים למערכת החשמל והם יכולים לשנות את הזוויות שלהם בהתאם לשמש.

ומה לפי דעתך ההשקעה הכי נכונה ?

לדעתי השקעה במים אפורים, מדובר בהשקעה קטנה ובהחזר מהיר מאוד. והדבר השני הוא בבחירת חומרי מעטפת – השקעה יחסית לא גדולה והתועלות הן אדירות ומהירות. 

מה דעתך על המגמה החדשה בחו"ל שאדריכלים הופכים גם לקבלנים ? 

אני לא מכיר את המגמה, בארץ היא לא קיימת – אני חושב שלכול אחד יש את תחום ההתמקצעות שלו, אני חושב שכדי להיות אדריכל טוב אתה צריך לקבל השכלה טובה ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק, וכדי להיות קבלן טוב צריך לעבוד שנים רבות בבנייה לצבור ניסיון ולהתמקצע. זה שאתה אדריכל טוב לא הופך אותך לקבלן טוב וזה שאתה קבלן טוב, זה בטוח לא אומר שאתה יכול להיות אדריכל. אני חושב שתחום הקבלנות הוא מאוד מורכב. 

מערכת היחסים בין הקבלן לאדריכל ?

אני מקפיד על קשר של פרגון בכמויות על. אני מאמין שחייב להיות שיתוף פורה והדוק בין הקבלן לאדריכל. אנחנו קיימים מעל 24 שנים ועדיין לא רבנו עם אף אדריכל, אנחנו מקפידים לתת לאדריכל חוויית בנייה נהדרת, כי אנחנו יודעים שבעקבות ההמלצה שלו יגיעו אלינו עוד המון לקוחות. 

רוצים ללמוד עוד על בנייה ירוקה ? הצטרפו אלינו לכנס הבינ"ל ה- 4 הקרוב 25.11 - ימים אחרונים להרשמה !