האמת היא, שנדרשת מידה לא קטנה של תעוזה כדי לרכוש מרתף במטרה להפכו לדירת מגורים. אבל עבור האמנית החיפנית נעמי מרקל, שהחליטה לקבוע את מושבה בתל-אביב ומלכתחילה חיפשה מקום בעל גון ייחודי שישמש לה גם כסטודיו, היווה מרתפו של בית ותיק במרכז העיר מענה ראוי. עם יצירתיות, דמיון, ועין בוחנת של מי שעוסקת בציור ובפיסול זיהתה מרקל את הפוטנציאל הגלום בחלל הנטוש-מוזנח שבעבר שימש כמכון לפיזיותרפיה, והפקידה את עבודת "מימושו" בידי אדריכלית הפנים גילי רשף-גול, מסטודיו "Art of Space". ואמנם, בסופו של תהליך תכנון-עיצוב שזרם כדיאלוג פורה בין השתיים, הפוטנציאל הוכיח גם הוכיח את עצמו, כך שאפילו כוחו של דמיון פרוע במיוחד יתקשה להאמין שהמרחב המסוגנן להפליא היה פעם מרתף זועק מהזנחה.
שירותי האורחים+ חדר רחצה המצויים בעומק החלל.
'חלמיש','זאב שליבק- סטודיו לנגרות', 'רוני דר'."הפיכת מרתף, על כל המשתמע מאופיו וממיקומו הנמוך, למרחב מגורים, היא פרויקט מאתגר ומורכב שכרוך בפתרונות לא שגרתיים, ועוד יותר מכך כאשר מדובר בחלל שנועד לשמש גם כסטודיו יצירה ובתור שכזה מחייב יצירת תנאים מסוימים מאד" אומרת רשף גול על תהליך השיפוץ שנועד להכשיר את המרתף הישן לייעודו החדש. החלל הגבוה היה משובץ בפתחים קטנים של "מרתף כמו מרתף" בחלקו העליון, שטחו נחלק לחדרים קטנים, וגובהו נוצל לשילוב מעין גלריה בה היו ממוקמים חדרי שירותים.
למעט קורות מבניות ועמודים תומכים שנותרו על עומדם ונוצלו לטובת התכנון החדש, כל המחיצות האחרות הוסרו בעת השיפוץ, ועל בסיס פרוגרמה שבמרכזה עמד הסטודיו גובש קונספט תכנוני בעל מאפיינים "לופטיים", בו הוא משתלב עם ובתוך מרחב המגורים. הרעיון, אומרת רשף- גול, היה לתת ביטוי מקסימלי לנוכחותו של הסטודיו כחלק אינטגרלי מהמרחב הביתי, והוא תורגם לחלל המשמר זרימה ישירה ופתוחה ללא מחיצות הפרדה בין אזוריו, כאשר רק יחידת השינה ושירותי האורחים הם חללים סגורים.
את חלוקת השטח ואת מיקומי הפונקציות השונות הכתיב מתארו המקורי של החלל, אשר באופן טבעי זורם במעין תצורת האות ח' וכמו נחלק לשני אזורים: הסלון ופינת האוכל מוקמו בחלקו ה"קדמי/ראשון" (צלעה האחת של ה-ח') שנחשף מיד עם הכניסה, הסטודיו בחלקו הפנימי (הצלע השנייה של ה- ח')) יותר, והמטבח בצלע העליונה של תצורת ה-ח', כחוליית חיבור בין שני האזורים. לצורך יצירת חדר שינה "ננגס" שטח פינתי מאזור הסטודיו, ואזור המגורים, המאופיין במבנה מאורך ובסופו מצויים שירותי אורחים, תוכנן כך שבעת הצורך ניתן "להפיק" ממנו חדר נוח לאירוח באמצעות מחיצות הזזה המאפשרות לסגור את עומק שטחו.
הסטודיו המרשים ורחב הידיים, שתכנון חללו ניצל את הקורות המקוריות שהיו בו, ובכלל זה את גופי הפלורסנט שהיו מותקנים ביניהן.
השיקולים העיצוביים שהנחו את התכנון היו ליטול מהחלל את אופיו "המרתפי", ובו בזמן לחזק את ייחודו הצורני ואת תחושת המרחב ה"לופטית" שהייתה חשובה מאד למרקל. בתוך כך, על מנת להגביר חדירת אור למיקומו הנמוך ובמסגרת מגבלות הכרוכות במיקום כזה, טופלו הפתחים המקוריים בדרכים שונות: חלקם הורחבו כלפי מטה תוך יצירת פתחים מאורכים, ואחרים, שהיו קטנים במיוחד, אוחדו לכדי פתחים אופקיים ארוכים, כאשר השילוב המאוזן בין המוטיב האופקי והמוטיב האנכי יצר מקצב צורני מעניין במעטפת הפנים. בנוסף, כדי לשמר את מלוא גובהו ונפחו של החלל ולהימנע ככל האפשר מהנמכות תקרה, מוקמו מערכות התשתיות השונות בחוץ, ורק צנרת מיזוג האוויר שולבה במתכוון בתוכו פנימה, כאשר הגרילים הגדולים והחשופים מהווים חלק בלתי נפרד מחזותו. הנמכות מינימליות שכן בוצעו בחלל נועדו להתקנת תאורה שקועה במקומות נחוצים בלבד, כך שנוכחותן אינה מכבידה או מפרה את תחושת המרחב.
כל אחד מאזורי החלל נוצל בצורה מושכלת להשגת רווחת מגורים/עבודה, כמו למשל, ריבוי פתרונות אחסון ייעודיים לצורכי הבית והסטודיו, ולהשלמת ממד הנוחות שולבה בבית מערכת בית חכם המשדרגת את ההתנהלות היומיומית ומעניקה "קלות קיום".
שפת הצבע והחומר שמאפיינת את עיצוב החלל נשענת במידה רבה על גווני שחור ולבן המייצרים אמירה חזקה-קלאסית ועכשווית כאחת, כשבתוכה שזורים תכנים נוספים המעשירים אותה. כך, למשל, לצד קירות שנצבעו בלבן, מסגרות אלומיניום בלגי בגון שחור-אפור שהותקנו בפתחים וריצוף ביציקת בטון מוחלק בעל ניחוח תעשייתי, שולבו חיפויים בלבני פירוק הנוסכות חמימות וטעם של פעם, ובתוך מסגרת תאורה טכנית - מינימליסטית בעיקרה, שובצו גם גופים דקורטיביים שמקורם בשוק הפשפשים.
המטבח השוכן מימין לדלת הכניסה, מול פינת האוכל. מטבח: "רגבה". לבני חיפוי: "פרקטים"
ריצוף ביציקת בטון מוחלק וצנרת מיזוג חשופה יוצרים מסגרת חלל "לופטית" ועכשווית המהווה רקע לעיצוב מודרני וקלאסי כאחד. 'זאב שליבק',.'In&Out'אחד מעמודי התווך של החלל, תרתי משמע הוא המטבח: הן "מילולית" באופן תכנונו שמנצל עמוד קונסטרוקטיבי, והן במשמעות שהוא תופס בחיי בני הזוג הנהנים לארח ומרבים לעשות זאת. העמוד, שנותר כשארית מחייו הקודמים של החלל וחופה בלבני פירוק, מהווה בסיס ליחידת אי גדולה שכמו צומחת ממנו וסובבת אותו, כאשר אחד מצדדיה משמש כאלמנט מפריד בין המטבח ואזור הכניסה.
צד זה של היחידה הינו עמוק במיוחד, כך שהוא ניתן לניצול דו-צדדי: בחלל המטבח הוא מהווה חלק מרצף הארונות התחתיים, ובחלל הציבורי הוא מאכלס בתוכו אח ברזל יצוק וכן מגירות שחזיתותיהן מעוצבות בסגנון מיושן החובר לחזות האח. צד אחר של היחידה משמש כדלפק אכילה הממוקם, למעשה, במעבר לאזור הסטודיו, שחוצה את חלל המטבח וממנו נפרש לעין המרחב המרשים ורחב הידיים: עבודות גדולות ממדים תלויות על מתקני הזזה ייעודיים המאפשרים "לדפדף" ביניהן, עבודות קטנות יותר מונחות בסדר מופתי על מדפים שהותקנו לכל גובה קיר ההפרדה עם יחידת השינה, כני ציור ניצבים בפינות, ומרכז הכובד, לב לבו של החלל, הוא כמובן שולחן ענק עליו יוצרת מרקל בטכניקת ציור ייחודית לה - שילוב של חומרים כשמן, זפת או גומי, המעניקים ליצירות האבסטרקטיות מרקם נפחי.
עומק החלל שבעת הצורך ניתן לסגירה באמצעות מחיצות הזזה קלות. בחלל זה "נעזר" התכנון בקורות של החלל המקורי ואפילו בגופי תאורת פלורסנט שהיו מותקנים ביניהן, כשבמסגרת חידוש החלל נוספו להם פסי צבירה עם ספוטים להבטחת התאורה הנדרשת בסטודיו. יחידת השינה הגובלת בסטודיו, ואשר יצירתה "העניקה" לו קיר שנוצל לשילוב המדפים, מרוצפת אמנם בפרקט חמים, אך מעבר לכך היא מגלמת בגווניה את שפת הבית, ואפילו לוקחת אותה צעד קדימה עם קיר מחופה טפט שחור במרקם תלת ממדי היוצק נופך חושני-דרמטי לחללה. כך, תוך שמירה על מרקם קוהרנטי, הצופן העולה מכל פינה בחלל הדירה הוא של עיצוב מודרני, אוורירי ונקי מאד, ובה בעת כזה שמשמר נועם ביתי.
משחק הממד אנכי עם האופקי שמאפיין את פתחי המעטפת, מופיע גם בחלל הפנים באופן בו שולבו מרכיבי העיצוב השונים, כאשר חלק נכבד מפריטי הריהוט והנגרות בוצע על פי תכנון של רשף-גול, ופריטים אחרים נרכשו תוך התאמה מוקפדת ליצירת הרמוניה ויזואלית. ככלל, נראה שאיזון הרמוני הוא המוטו המוביל את המרחב המסוגנן הזה שכל פינה בו מטופלת עד אחרון פרטיה, וכשהוא מקפל בתוכו גם תוכן אישי יקר ערך בדמותן של עבודות האמנות היפהפיות של מרקל, מקבל מוטו זה משמעות מנצחת.
מתוך מגזין 99: "היה מרתף"