שיפוץ דירה שהגדיל את שטחה

את סגידתה לאור ואת אמונתה בחלל נקי, תרגמה אדריכלית הפנים פינדי שמאי בדירה שעיצבה עבור משפחתה בקריית אונו. בטון, גון לבן ובעיקר שימוש מגוון בזכוכית, מצטרפים למרחב מינימליסטי שעם כל חזותו המוקפדת מקיים בתוכו פעילות ביתית חמימה

מאת: גילי כהן-לב | צילום: עוזי פורת | אדריכלית פנים פינדי שמאי - 03/04/2013

 

תכנון ארכיטקטוני: ארליך נמר


יש שדברים משמעותיים בחיים קורים כך סתם "על הדרך", ללא כל כוונה מוקדמת. אדריכלית הפנים פינדי שמאי, מ"פינדי עיצובים", מאמצת את הנוסחה הנ"ל בחום, שכן כך, למעשה, החל להתהוות הבית שעיצבה עבור משפחתה בשכונת הותיקים בקריית אונו. אחרי שנקלעה למקום בטעות ונשבתה בקסם טעמה הישן והטוב של השכונה הותיקה שבתיה בנויים כמבני רכבת, היא החלה לתור אחר  דירה ש"משתחררת" למכירה, וביום שנתקלה בכזו- עסקת רכישתה נחתמה.

 

 

 

הדירה, ששוכנת בקומה שנייה של מבנה דו קומתי הכולל שתי דירות בכל קומה, כבר עברה במהלך השנים שיפוץ שהגדיל את שטחה המקורי מ-45 מ"ר ל-100 מ"ר, ולאחר שנרכשה בוצע בה תהליך שיפוץ-בנייה מסיבי למדי: בשלב הראשון "גולח" החלל מכל שהיה בו, ושטחו הורחב לכדי 250 מ"ר ע"י תוספות בנייה - בחזיתות האחורית והקדמית ותוספת של קומה עליונה.הכניסה לדירה חושפת חלל מודרני בהיר ומוקפד מאד, אבל תותי, כלב הפג השמנמן שמסתובב בו ברגשי בעלות, מהווה הוכחה חיה ונושמת (תרתי משמע) לביתיות חמימה ופעילה שמתקיימת בתוך המארג המהוקצע הזה. ואמנם, הקונספט התכנוני, לדברי פינדי, התמקד ביצירת "בית שחיים בו" - שיספק נוחות פונקציונאלית למגורים, יעניק תחושת מרחב ואור, ויהיה מושתת על שימוש בחומרי יסוד בסיסיים המייצרים מסגרת חלל נקייה ולא מתחכמת.

 

"אין סוף לאופנות חדשות, לתחלופות ולריגושים, ובסופו של יום פשטות וכנות חומר הן המהויות שמוכיחות את עצמן לאורך זמן. מעבר לכך, למרות שהחלל מייצר תדמית שעלולה אולי לעורר פקפוק באשר לבית שחיים בו, כל המרכיבים ששולבו בתכנונו, ובכלל זה ריפודים לבנים למשל, הינם כאלה שאפשר לחיות איתם בקלות - עמידים וקלים לניקוי ותחזוקה" היא אומרת.אמירה זו תורגמה לשפת עיצוב תמציתית העושה שימוש במספר מצומצם של גוונים וחומרים זמינים: ריצוף בטון שבוצע תוך יצירת חריצים המשווים למשטח הרצפה מראה של אריחים גדולים שהינו ביתי יותר; שילוב כמעט גורף של גון לבן המעצים את תחושת המרחב; ויותר מכל שימושים מגוונים בזכוכית המייצרים שקיפות ואווריריות, ומבטיחים חדירה מיטבית של תאורת יום טבעית " אור הוא בעיני ערך בעל חשיבות עצומה בכל תכנון שהוא ובכל חלל שהוא.

 

 

מבט מהמבואה אל עבר חללי הסלון והמטבח. נגרות מטבח: "נגריית טל משה". ריהוט סלון: "גרפיטי" גוף תאורה מעל דלפק מטבח: "דורי קמחי- תאורה אדריכלית".
 

אפשר לומר שאני ממש "סוגדת" לאור" אומרת פינדי.למעט יחידת ההורים ומרפסת גג הממוקמות בקומה העליונה, כל יתר הפונקציות מרוכזות בקומת הכניסה, שתוספות הבנייה שיוו לה מבנה מאורך משהו, והיא נחלקת לשני אגפים: אגף ציבורי משותף הפונה לחזית הרחוב, ואגף פרטי בו שוכנים חדרי הילדים, חדר עבודה/אירוח, ופונקציות שירות נוחות. האגף המשותף הינו מרחב פתוח המכיל בשטחו את פינת האוכל, הסלון והמטבח, וכן את חדר העבודה של פינדי, שתוכנן באורח יצירתי כקובייה פינתית שקופה- מעין "אקווריום" המהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב, חשוף אליו ונחשף אליו, ובו בזמן מוגדר בבירור כחלל עצמאי בפני עצמו.

 

פינת האוכל, שהשולחן הגדול בה מעיד על אהבת אירוח, ממוקמת בהמשך לחלל המבואה (כמו בעומק "קו הרוחב" של דלת הכניסה) בסמוך לגרם המדרגות המוביל לקומה השנייה, ואילו המטבח והסלון חולקים, למעשה, שטח אחד, כאשר רק יחידה דו צדדית וארוכה במיוחד - 6.5 מ', מפרידה ביניהם.

 

בצדה הפונה לסלון משמשת היחידה לשילוב מערך הבידור ומדפים להצבת פריטי נוי, ובצד הפונה למטבח היא "מתחילה" כדלפק אכילה גבוה והופכת ליחידה מגירות גדולה שמשטחה העליון מכיל בתוכו את הכיריים ומספק שטח עבודה נוח ביותר שנגזר ממידת אורכה. יחידת המטבח השנייה, שניצבת מולה, היא יחידת קיר גבוהה ומרשימה במידותיה, (8.5 מ' אורך ו-3 מ' גובה) המשתרעת לכל אורכו וגובהו - "מקצה לקצה ומרצפה לתקרה", כמערך המכיל שפע של מקומות אחסון מגוונים (ארונות, מגירות, נשלפים וכד'), אביזרי חשמל אינטגראליים, ועמדת כיור מרווחת למדי המשולבת בתוכו במעין גומחה.

 

 

יחידת ההורים בקומה השנייה מעוצבת בשפתו התמציתית של הבית, עם תוספות שמקנות לה חמימות.

למערך זה מתווספות שתי דלתות הזזה גדולות מאד עשויות זכוכית מגוונת לגון חאקי בהיר, אשר הסטתן  מאפשרות להצניע ולהעלים לחלוטין את עמדת הכיור, כך שהמראה המתקבל הוא של רצף חזיתות אחיד ונקי. את המרקם המדויק והמינימליסטי של חלל הסלון-מטבח משלימה חזיתו הפונה אל הרחוב- חזית שקופה ש"מלטפת" אותו באור נעים, ועל פרטיותו מפני "העולם שבחוץ" מגן ווילון גלילה מסוג "סן סטריפ" שמחדיר אור אך אינו מאפשר הצצה לתוכו פנימה.

 

"סגידתה" של פינדי לאור ונוכחותה הדומיננטית של הזכוכית בשפת הבית, מופיעות גם באופן תכנונו של חלל המדרגות הגבוה: צדו האחד תחום במעקה זכוכית שקופה, והשני בזכוכית חלבית שהינה חלק מהמעטפת הבנויה, ורציונל שילובה נועד להחדיר אור לאגף הפרטי ולמעבר המוביל לחדרים הממוקמים לאורכו ובעומקו. גרם המדרגות עצמו תוכנן כקונסטרוקציית מתכת עם מדרכי סיליסטון לבנים שהמרווחים ביניהם מאפשרים לאור ואף למבט לעבור דרכם, ובתוך כך מעצימים את תחושת הפתיחות והאווריריות. חדרי הילדים מוקמו ברצף אורכי כשהם חולקים חדר רחצה משותף הממוקם ביניהם כך שמכל חדר ישנה גישה ישירה אליו, וחלל המעבר נוצל לשילוב ספריה בנויה ההופכת אותו לאזור "חי" בעל תוכן וערך מוסף.

 

הקומה השנייה היא קומת הורים מפנקת עם מרפסת גג נעימה, ותכנונה הפונקציונאלי הקפיד לשלב בה גם מעין מבואונת קטנה עם פינת מטבחון פרקטית - למשל, להכנת קפה שאינה מחייבת לרדת למטבח לצורך זה. יחידת השינה רחבת הידיים ומשופעת התקרה כוללת בשטחה חדר ארונות נוח וחדר רחצה מרווח, וחזותה מגלמת את המינימליזם והלובן המאפיינים את שפת העיצוב, אך עם תוספות של עץ הנוסך חמימות במרקם הלבן: ריצוף בפרקט טבעי בהיר וקורות עץ גסות המדגישות את שיפוע התקרה ומשוות ממד כפרי כלשהו לחלל המינימליסטי.

 

 

מבט מדלת הכניסה- מימין קוביית הזכוכית וגרם המדרגות המוביל לקומה השנייה. ריצוף בטון: "פלס דיזיין בע"מ", שנדלייר מעל פינת אוכל: קמחי תאורה"

כהמשך ישיר של שפת המרחב הלבנה-נקייה, כל פריטי הריהוט, התאורה והעיצוב בחללי הדירה השונים נבחרו תוך הקפדה על קווים וגוונים תואמים שאינם מפרים את הזרימה האוורירית, וגם פריטי נוי שולבו כאן אך במשורה. מרבית פריטי הריהוט תוכננו ע"י פינדי ובוצעו בהזמנה, דוגמת ספת עור לבנה וארוכה בסלון, מושב אוהבים בריפוד דמוי קרוקו בהיר שמזמין התכרבלות נעימה, או שולחן הקפה שעיצובו משלב מסגרת רגלי נירוסטה דקיקה ומשטח עץ אלון מבוקע במראה גולמי. יחידות המטבח המעוצבות בגימור צבע בתנור בוצעו בעבודת נגרות מוקפדת, וכך גם חדרי הרחצה וחדרי הילדים שתוכננו מתוך חשיבה קפדנית ופונקציונאלית על כל צורך ופרט שכרוך בעולמם של מתבגרים.

 

כמו פריטי הריהוט, כך גם תאורת החלל היא חלק בלתי נפרד מהצמצום הצורני-חומרי. מרביתה מושתתת על גופים שקועים עם תוספות דקורטיביות ממוקדות, דוגמת אהיל ענק מעל דלפק האכילה, שנדלייר מודרני מעל פינת האוכל, גופים קבועי קיר בעיצוב רומנטי בחדר השינה, או גופים בעיצוב מינימליסטי-עכשווי המשובצים במינון מדוד באזורים שונים בחלל.

 

אם לנסות ו"לסכם" את החלל הלבן והמהודק הזה, אין ספק שגישתה הבריאה של פינדי היא העומדת בבסיסו- גישה שהפכה אותו ממה שיכול היה להיתפס כסוג של מגדל שן מרוחק שמחייב הגנת יתר, למרחב נגיש המשרת משפחה חמה "העיצוב הבהיר והמינימליסטי הזה עונה לצרכינו ולטעמנו, ואנחנו חיים בו באהבה בלי שום סייגים של מותר ואסור. גם אם מתלכלך קצת, כפי שקורה בכל בית, הכול מאד פונקציונאלי וקל מאד לניקוי".

 

מתוך מגזין 104: "בעקבות האור"

 

 

 
 

השאירו הודעה ונציג החברה יחזור אליכם בהקדם