קווים לדמותו של הבית הישראלי העכשווי

 

 

מים רבים זרמו בירקון מאותם ימים בהם הבית הישראלי התבסס על מימד פונקציונלי בלבד וכיום הוא מורכב מחללים מנומקים היטב ומעוצבים בקפידה, שגם אלה המושפעים ממגמות עיצוב מובילות בחו"ל מצליחים להישאר נאמנים לטמפרמנט הישראלי, לתרבות ולאקלים הים תיכוני.

לדברי האדריכל רון שפיגל, בעל המשרד רון שפיגל אדריכלים, "התכנון, ובתוך כך העיצוב הישראלי מושפע מבליל תרבויות השאולות מארצות המקור אך במציאות של 2019 גם מהנסיעות הרבות שלנו לחו"ל שחושפים אותנו לסגנונות חדשים וכן מהחשיפה הגדולה והבלתי פוסקת לתחום דרך אמצעי התקשורת השונים. אנחנו רואים יותר ויותר שילובים בין כפרי למודרני, מזרח ומערב, נוסטלגי ותעשייתי, שילובים שבמידה ונעשים בצורה מושכלת ומנומקת מצליחים ליצור מימד עשיר ומורכב שעושה רק טוב לבית. למרות שעל פניו אין חוט מקשר והכל אפשרי. הקונטקסט הסביבתי, תנאי האקלים ואופי החיים המורכב במדינה מצליחים באופן כזה או אחר להגדיר מאפיינים מסויימים שמגדירים את הבית הישראלי. השאיפה של מרביתנו היא ליצור בתים רווי אור, אוויר וקשר הדוק לירוק שבחוץ, המטבח משמש כלב הבית, פתוח לרוב לסלון ופינת האוכל- מתווה מושלם לאומה שנשענת על ערכי המשפחתיות והכנסת האורחים".

 

 

 בין הפרטי לציבורי

העיצוב המקומי העכשווי אינו מושפע בהכרח ממיקום גיאוגרפי או היסטורי וזה מה שהופך אותו לעשיר ורב גוני, ועם זאת, אנחנו כן מבחינים בקו מקשר ברמת החומרים והטקסטורות שחוזרים על עצמם וכן אלמנטים מסויימים בבניה שמביאים לידי ביטוי את השייכות. המגמה קיימת לא רק ממקום של רצון בעלי הבתים אלא גם מתוך הגבלות התב"ע באיורים מסויימים, כך למשל בניה באבן, גגות רעפים וכיוב'.

 

 

 מטבענו, אנחנו הישראלים מחפשים תחושת שייכות- יש לנו שייכות יהודית וישראלית ובמציאות העכשווית מרביתנו נעים על הקו של איזורי שייכות ומאפייני זהות. לטעמי קשה לאפיין באופן גורף את הבית הישראלי שהוא למעשה נגזרת של דייריו- צרכייהם, מאווייהם, תחביביהם וטעמם וכן, יש לא מעט משקל על הפרקטיקה שגם היא משתנה בהתאם לבעלי הבית- מספר החדרים בהתאם לנפשות, אחסון, אופי האירוח הנהוג באותה משפחה ועוד.

 

 

מהיהודי הנודד לישראלי המבוסס

לדברי דורית סלע, בעלת המשרד 'דורית סלע אדריכלים', במהלך השנים התגבש קו תכנוני עיצובי מאוד ישראלי אך עוד לפניו יש אספקט אחד שמקשר בין מרביתנו והוא העובדה שהבית הוא המרכז. לישראלים חשוב הבסיס, שאינו ארעי אלא קבוע ואיתן, ובעוד שבחו"ל רבים חיים בשכירות מתוך בחירה, כאן בישראל בית פרטי משלנו הוא משאת נפש של ממש".

 

 

"בתוך כך, אנחנו עם שאוהב להציג ולחשוף את מה ששלנו ובפרט כשמדובר בעיצוב הבית", מוסיפה סלע.  "זה מתחיל בחשיבות שישראלים רבים מייחסים לנראות של כל פרט- החל מדלת הכניסה והחזית וכלה באלמנטים השזורים בתוך הבית עצמו. העובדה שאנחנו עם סקרן שמרבה לטוס ולשאוב השראות מוביל לכך שהעיצוב הישראלי מושפע ממה שקורה בחו"ל ובפרט בעיצוב האיטלקי שאנחנו מאמצים בחום, אגב לא רק בעיצוב הבית אלא גם בקולינריה ובעיצוב האופנה לדוגמה".

 

 

 

השפעות ים תיכוניות באינטרפטציה חדשה

בבניה הישראלית העכשווית אנחנו רואים מוטיבים ואלמנטים שלקוחים מהאדריכלות המדברית המסורתית ומקבלים אינטרפרטציה עדכנית המותאמת לימנו אנו. "אנחנו פוגשים יותר ויותר בעלי בתים ששואפים ליצור עבור בני ביתם מאין נווה מדבר מודרני שאינו מתעלם מהאקלים הים תיכוני אלא רותם אותו ליצירת הצללות וקירור טבעי של המבנה", מסביר האדריכל דן ישראלביץ, מבעלי המשרד ישראלביץ אדריכלים.  

 

 

 

 

ישראלביץ נותן כדוגמה את המשרביות שמשרתות את תכנון המעטפת ברמה האסתטית והפונקציונלית גם יחד: "ממש כמו בבניה המזרח תיכונית הקדומה, אלמנט הסבכה יוצר חשיפה מאוזנת של אור השמש וסירקולציה של אוויר טבעי שמכניס משב רוח ומקרר ולו במעט את חללי הפנים. הן יכולות להופיע בתצורה ורטיקליות- לינאריות ולשמש כקיר, או לחלופין לבוא לידי ביטוי כאלמנט חזרתי בתקרה בנויה המשמשת כפרגולה. אופן יישומן הוא פועל יוצא של שקלול האקלים באיזור וכיווני האוויר ביחס לתכנון החצר והפנים".

 

 

הבית הרגשי

רבים מהבתים בישראל ניתן לאפיין כבתים מלאי רגש, כאלה שמשולבים ברחביהם חפצים אותם בעליהם מבקשים לנצור. "אלו יכולים להיות רהיטים שיש מאחוריהם סיפור והסטוריה ובבתים משופצים אלמנטים בנויים כמו קיר חשוף, קורת ברזל או רצפה מצויירת מהווים כלי נפלא לתת תזכורת לבית שעמד כאן קודם ולתת כבוד למורשתו", מסבירה מעצבת הפנים ענבל ברקוביץ. "זאת יכולה להיות שידה עתיקה או מנורה שעוברות מדור לדור או מזכרות וחפצים שאספנו במסעותינו בעולם. כל אלה יכולים, בשימוש נכון, ליצור בית אקלקטי מלא אופי שמשלב בין תקופות, חומרים וצבעים, בית ייחודי ומלא נשמה".