מבנה האבן העתיק ששוקם בעבודת שימור.
מבנה האבן העתיק ששוקם בעבודת שימור.
בלב הסמטאות הציוריות של העיר העתיקה בצפת, בין גלריות האמנים הרבות, ניצב אחד ממבני האבן המיוחדים שבעיר- "בית האמנים", מלון סוויטות ייחודי, הדור ומפואר. אחרי היסטוריה סוערת של למעלה מ-300 שנה, שידעה מלחמות, כיבושים, חילופי שלטון, רעידות אדמה ובלייה טבעית, הפך המבנה הקדום, ששימש בעשורים האחרונים כסטודיו של הפסל הבינלאומי ויקטור חלוואני, למלון בוטיק מעוצב ומסוגנן- 5 סוויטות מרווחות, המגלמות בעיצובן שילוב אסתטי של ניגודים בין ישן וחדש, מורשת היסטורית ונוחיות מודרנית, סגנון אוריינטלי ומאפיינים מערביים. המאורעות, הטבע והזמן נתנו את אותותיהם במבנה הישן, כאשר התרופפות קירות, קריסת תקרות, פגעי עזובה ומזג אוויר הביאוהו למצב של הרס חלקי וחורבה. בתוך כך, אך טבעי היה שהיזמים בני צפת, יוסי חיון, אבי ואייל בוחניק, ששורשי משפחתם וילדותם נטועים עמוק בין סמטאות העיר, חברו יחדיו להקמת המיזם. המחשבה הראשונה הייתה להקים מלון רווי חדרים, אך מיד עם תחילת העבודות הבינו השותפים את העוצמה הייחודית והחשיבות הטמונה דווקא בנרטיב- בשימור חזות המבנה ואופיו.
פתחים מקושתים משלבים פרופיל ברזל אותנטי וזכוכית ויטראז' צבעונית.
פתחים מקושתים משלבים פרופיל ברזל אותנטי וזכוכית ויטראז' צבעונית.
שינוי התפיסה אפיין את כל תהליך הביצוע, שהתנהל עם שינויים "תוך כדי תנועה" והביאם לחיות את האתר, ולזרום דרך ולתוך קירותיו, תרתי משמע. לאחר חפירות והוצאת ערימות של אבן ועפר, נחשפו הקירות המקוריים והתגלו קשתות וקמרונות שהיו חבויים בגלי ההריסות. חשיפת הקשתות הביאה לגילוי מרחבים פנימיים נסתרים, אותנטיים, שחלקם מהווים היום חלק מסוויטות האירוח. כל חשיפה הביאה פרץ של התרגשות ולוותה בתהליך זהיר ומקצועי של חיזוק ושימור, הכל תוך שימוש בחומרים המקומיים, שאפשרו את שימור המבנה והמרקם. כך, לדוגמה, במהלך העבודה, נפלה אחת מאבני הקיר לתוך חלל עלום, ושוב התגלה מרחב פנימי נסתר, מקומר, גג קשתות אבן וקירות עם פיח. במקום התגלו גם כלי עבודה קדומים, כוסות נחושת, טבון אבן וארובה שכיום משמשים בעיצוב החלל המשמש כסאונה וחדר טיפולים. גילויים אלה התוו את עיצובו של המקום, וכל אבן שנחשפה, סותתה ושימשה בהמשך לבניית המבנה.
להתבשם מתרבות: הסוויטה הנושאת את שמו של הצייר ראובן רובין.
חלל 'עלום' שהתגלה במהלך העבודה והפך לחלל טיפולים.
ההחלטה לשמר את הקיים יצרה מגבלה של ממש לתכנון. ביד אומן הותוו כל הסוויטות, השלובות אחת בשנייה, ובמקביל נהנות מפרטיות מוחלטת. לכל סוויטה מבואה וכניסה נפרדות , וכן חצר פנימית פרטית המרוהטת בכל שצריך כדי לחוש בהנאה את השקט והשלווה, לצפות בנוף הגלילי הקסום, לנשום את אוויר הפסגות ואת ניחוחות הטבע.
הסוויטה ברוחו של הציר הצפתי יצחק פרנקל (פרנל).
להתבשם מתרבות: הסוויטה הנושאת את שמו של הצייר ראובן רובין.
הסוויטות גדולות ומרווחות. הפתחים, הדלתות והחלונות עוצבו בתצורת קשתות, בסגנון מזרחי וכוסו ביד אמן בזכוכית ויטראז' צבעונית שהובאה במיוחד מירדן, בשילוב פרופיל ברזל אותנטי. לכל סוויטה אופי עיצובי שונה: כל אחת מהן נושאת את שמו של אמן צפתי אחר, ומטבע הדברים יצירותיו והביוגרפיה שלו מתנוססים בה- חלוואני, קסטל, רובין פרנקל וגוטמן. העיצוב הפנימי הוכתב מהקמרונות,הקשתות והכוכים הקיימים, ובקירות נעשה שימוש רחב בשימור מראה האבן הגלילית החשופה ושימוש חלקי בטיח ואלמנטים אוריינטליים ציוריים. פריטי הריהוט והתאורה לוקטו בכל הארץ בהתאמה סגנונית לאופיו של המקום, ובכל חדר שזורים כל אמצעי הפינוק והנוחות האפשריים: מסך טלוויזיה ענק, מערכת שמע, מטבחון מאובזר, מיטת ענק מלכותית, פינת ישיבה וקמין מסורתי, כשכולם מוטמעים בתוך המראה הכללי כחלק אורגאני ממנו. בד בבד עם ההקפדה על שמירת הפרטיות, בכל סוויטה קיימת גישה למרחב מרכזי עליון, המשקיף לנוף סמטאות העיר והרי הגליל הירוקים. מרחב זה כולל בריכת השחייה המחוממת, משטחי רגיעה ושיזוף, מטבח חוץ מאובזר עם מתקני בישול וצלייה, סאונה, חדר טיפולים ובריכת ג'קוזי חברתית. לעת ערב, עם בת/בן זוג, לבד או בין חברים, טובלים בג'קוזי ובספא או משתרעים על הערסלים, ולאור התאורה המעוצבת, עם כוסית של יין גלילי, מתמלאים בתחושת שלווה של בית ב"גג העולם".
החצר הפנימית והסוויטה הנושאות את שמו של משה קסטל.
חלל 'עלום' שהתגלה במהלך העבודה והפך לחלל טיפולים.
הסוויטה ברוחו של הציר הצפתי יצחק פרנקל (פרנל).
פינוקים על הגג נכרכים בנוף גלילי.
החצר הפנימית והסוויטה הנושאות את שמו של משה קסטל.
פינוקים על הגג נכרכים בנוף גלילי.