זהו לדעתי גם המשפט שממצה את הסיפור המיוחד של מלון הבוטיק הזה שממוקם בלב קריית האומנים של צפת.
לפני שנתייחס אל ה"משוגע" שלנו - שללא כל ניסיון בניהול מלונות מחליט שלהיות הבעלים של בית מלון זה ייעודו בחיים ושארץ ישראל היא ביתו - הייתי רוצה קודם כל לדבר על המלון עצמו שהוקם על שרידי מבנה אלגנטי משוחזר מהמאה ה-12.
למלון שמעוצב בסגנון אירופאי קלאסי מרהיב, יש לובי גדול ונוח המרוהט באלגנטיות זורמת. הפנטהאוזים של בית המלון צופים לנופה המתקתק של צפת העתיקה ואל עבר הרי הגליל. כול אחת אחת ואחת מהסוויטות של מלון הבוטיק מעוצבת באופן שונה, אך כולן שומרות על אותו הידור מאופק.
והתוצאה היא -
אווירה רומנטית שלווה שהיא בעצם המשך מסונכרן היטב לסמטאות צפת שהשיטוט לאורכן שולח אותך ברכות נוסטלגית לתקופה אחרת.
לדברי JEAN הקונספט של העיצוב נולד כתוצאה מנסיעותיו הרבות בעולם. בכול פעם, והיו רבות כאלו, ש- JEAN נאלץ לשהות בבית מלון כזה או אחר הוא הרגיש לא בנוח בלשון המעטה משום שהחדרים בבתי המלון היו "קרים" מדי לטעמו.
כך מחליט מעצב האופנה שהוא יתכנן, יבצע ויגשים, לגמרי בכוחות עצמו, בית מלון שיעניק לאורחיו הרגשה חמימה של בית.
כאשר מדברים על הרגשה חמימה אין זה אומר לוותר על עיצוב פנים מוקפד – כל פרטי הריהוט במלון נרכשו באירופה ובאסיה כדי שהם יתאימו אחד לאחד לחזון הבית הרומנטי שהתקבע בראשו של JEAN.
ובחזרה למשוגע שלנו למרות ש- JEAN טוען שכדי להתמודד עם הישראלים צריך "לב מברזל וטיפול פסיכולוגי צמוד" הוא מסופק מאוד מהעשייה שלו.
"לא היה לי ניסיון בתחום, אני בכלל הגעתי מעולם האופנה. נהגתי לעצב קולקציות לנשים יפיפיות, זה היה העסק שלי. כשמכרתי את העסק שלי החלטתי לבוא לישראל ולהקים את בית המלון. אחרי הרבה שנים אני חושב שעשיתי משהו נחמד מאוד כאשר החלטתי לשחזר אחוזה עתיקה בלב לבה של צפת".
ולדעתי התוצאה היא הרבה יותר מנחמדה.