הם יכולים להיות גדולים ומפוארים. הם יכולים להיבנות במיליוני שקלים. הם יכולים להיות מתוכננים בשטחים חסרי מגבלות ואילוצים. אבל הם גם יכולים להיות פשוטים בני קומה אחת, מותאמים לסביבתם הקרובה ומדברים איתה באותה השפה, ובעיקר זולים ומותאמים לתקציב שפוי. בית שפונה אל שורת ברושים וחורשת אקליפטוסים וותיקה מלמד אותנו שגם ממחסן ישן בקיבוץ ניתן לקבל בית, הרפתקה אדריכלית מאתגרת ללא ספק שלא כולם מוכנים להיכנס.
הדיירים: זוג הורים בשנות השלושים לחייהם, עם 3 ילדים קטנים.
שטח הבית: כ- 130 מ"ר.
המקום: קיבוץ בצפון הארץ.
נקודת ההתחלה במבנה הקיים: המבנה הישן שימש בשנות ה 70 כמשרד ומחסן של משרד הרווחה והשירותים החברתיים ועמד שנים רבות ללא שימוש. בני הזוג נשאלו האם ירצו לקבל מבנה זה ולהתאימו לצרכיהם.
בעלת הבית מספרת: "בהתייעצות ראשונית עם האדריכליות התקבלה ההחלטה לצאת לדרך. סמכנו על תמי ודניאל לכל אורך הדרך וידענו שאנחנו בידיים טובות ומקצועיות. לא ידענו לאיזה הרפתקאה אנחנו נכנסים. בעיקר פחדנו מהצעות גבוהות של קבלנים מצד אחד ומצד שני ידענו שהגשמת חלום בית זוהי זכות שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. את מיטב חסכונותינו השקענו בבית החדש. תמי ודניאל העניקו לנו את הביטחון לכל אורך הפרויקט, סייעו לנו בהחלטות העיצוביות, עם כל מגבלות התקציב בדרך, ועזרו לנו להגיע לבית חלומותינו. "
המטבח מותאם לצורכי המשפחה
ספסלי בטון ובריקים שיוצרים המשכיות בין הכניסה אל פנים הבית
תהליך תכנון ועיצוב תואם תקציב: האתגר התכנוני העיקרי בפרויקט היה להפוך מבנה מחסן קיים ורעוע לבית חם ונעים, תוך מענה מלא לפרוגרמה של 3 חדרי מגורים לילדים, אמבטיית ילדים, חדר הורים עם מקלחת צמודה, חלל עבודה למשפחה וחלל מגורים משותף הכולל מטבח, פינת אוכל וסלון.
בתהליך התכנון נבנתה פרוגרמת צרכים שהתכנון העלה מספר חלופות עבורה. בני הזוג בחרו בחלופה המועדפת על ידם ומשם התקדמנו בתהליך כולו. האווירה הכפרית בקיבוץ נשמרה, הבית הקיים נשמר תוך תכנון תוספת שלא תייצר עלויות גבוהות מדי, והבית הועמד בהתאם לסביבתו תוך ניצול מירבי של הסביבה הירוקה העוטפת.
קורות גלויות היוצרות תחושת מרחב
תקרה גבוהה והגשמת חלום קטן לבעלת הבית- בריקים בסלון
עיצוב כפי יכולתך: אוסף הפריטים שנבחרו לבית היו בעיקר ריהוט קיים שנשמר מהבית הישן (כגון הספה הכחולה). בנוסף גופי התאורה נקנו באיקאה ובמושבים המקומיים. מנורת השנדלייר בסאלון נקנתה ביד שנייה מתוך אתר מקומי של איזור השרון.
"המחשבה הראשונית המיידית היא תמיד לנקות את השטח, ולהרוס מבנה ישן. אמירה זו כמעט תמיד מיושמת על מבנים ישנים, ובמיוחד כשהם מהווים מחסנים רעועים נטולי ערך כלשהו. יחד עם זאת חשיבה ירוקה בעיננו היא בראש ובראשונה לעשות שימוש במשאבים הקיימים המצויים ולייצר מהם את הכי טוב שאנו יכולות. לעיתים אנו מדגישות את המבנה הקיים בחיבור עם אלמנטים חדשים. במקרה הזה הרצון היה לתכנן את החיבור לבית הקיים באופן שייראה כמבנה אחד שלם ויחד עם זה להעניק למבנה ביטוי אדריכלי מעט שונה. מבנה הגג הקיים באגף הילדים נשמר בגובהו המקורי, והגג החדש הוגבה ממנו בכ 1 מ', כך קיבלנו ויטרינות שנפתחות אל החוץ ומחזקות את הקשר בין החוץ לפנים". מספרות האדריכליות.
ספסלי בטון בהתאם לפרוגרמת התקציב
קורות גלויות היוצרות תחושת מרחב
התקרה בסלון הושארה גבוהה והקורות גלויות כדי לשמר את החלל הגבוה המעניק תחושת מרחב לחלל שאינו גדול אך תואם את ציפיות המשפחה ועונה לצרכיהם. "אחד העקרונות שהנחו אותנו בתכנון הבית הזה בפרט", מציינות צמד האדריכליות "ותכנון בתים פרטיים בכלל, הוא נושא של מידתיות. אנו מקפידות מאד לתכנן את הבתים בהתאם לצרכי המשפחות כדי לא לייצר מפלצות ארכיטקטוניות שמייצרות בזבוז אנרגיה, כספים ומשאבים. במקרה הזה בית בשטח של 128 מ"ר הותאם באופן מלא לפרוגרמה. כל חלל נוצל בבית במלואו, כולל שטח המעבר משמש גם כפינת עבודה משפחתית בבית."
"בנוסף היה לנו חשוב לשמר את הסממנים הקיבוציים כגון גג הרעפים, פינות חמד לישיבה בחוץ ומטבח פתוח לחלל ציבורי משותף. בתוך כל זה גם להגשים לבני הזוג את חלומם בשילוב אלמנטים שביקשו לשלב בעיצוב כגון בריקים, קמין וספסלי ישיבה".
למבנה תוכננה תוספת שטח קטנה המגדירה חלוקה פשוטה של אגף מגורים ואגף ציבורי משותף לבני המשפחה. המבנה העיקרי נשמר ואליו נוסף חלל משותף גבוה של כ 40 מ"ר הכולל מטבח, פינת אוכל וסלון עם יציאה לפרגולה. פעולת שמירת המבנה הקיים במקרה זה חסך לבני הזוג אגרות רבות המחליפות בניית בית חדש לחלוטין. עם כל השיקולים הבית נראה כמבנה אחד שלם ולא מורגש החיבור עם הבית הישן.
ספסלי בטון ובריקים שיוצרים המשכיות בין הכניסה אל פנים הבית
המטבח מותאם לצורכי המשפחה
תכנון ועיצוב ספסלי הבטון במסגרת השלד חסך לבני הזוג השלמות ריהוט מעץ, מדפי הגבס בסלון חופו במדפי עץ בביצוע עצמי של בני הזוג ובהדרכתה האישית של טלי הנגרית מנגריית "חידושים" בקיבוץ משמרות. הכיסאות בפינת האוכל רופדו בביצוע עצמי של בני הזוג, וכל גופי התאורה בפינת האוכל נרכשו מאיקאה. זוג הכיסאות בפינת העבודה נאספו מיד שנייה. את הגינה בני הזוג עיצבו בכוחות עצמם תוך השתלבות בסביבה הקיימת הטבעית.
חלל הבית נותר ללא הנמכות תקרה תוך העמדת מזגן בודד בכל חלל וחדר, לקירור. את החלל המשותף מחמם קמין עצים בנישה בנויה מחופה בריקים, עם מיקום נישה מיוחדת לגזעי עץ.
תקרה גבוהה והגשמת חלום קטן לבעלת הבית- בריקים בסלון
ספסלי בטון בהתאם לפרוגרמת התקציב
כחלק מההתאמה לפרוגרמת בני הזוג ולאור גילם הצעיר של הילדים, אזור המעבר לחדרי המגורים ממלא את תפקיד פינת המשפחה בבית. על מנת להימנע ממסדרון צר וארוך חולק המסדרון לשני איזורים: איזור פינת העבודה המשפחתית עם שולחן וכיסאות לכתיבת עבודות ואיזור משחקים לילדים עם שטיח שנעים לשחק עליו ולוח גיר שהותאם לארון המותאם לנישה. השטיח הסרוג מעשה עבודת יד של תמי שכט. כיסא העץ אומץ מבית כנסת ישן, משוק וינטג' בכרכור. לוח הגיר בפינת העבודה הודבק על גבי דלתות ארון שהותאם בנישה שתוכננה והותאמה מראש, על מנת שהילדים יוכלו לקשקש בשעות הפנאי, או להשאיר הודעות לבני המשפחה כשלא נמצאים בבית.
פינת משחק במסדרון המוביל אל החדרים
פינת משחק במסדרון המוביל אל החדרים
אלמנט אדריכלי בולט הוא "חלון אל צמרות העצים". זהו חלון שפונה אל צמרות עצי הברוש הוותיקים בקיבוץ, אשר היוו שיקול תכנוני בהצללת הבית מצד אחד ובהפנייתו אל אי ירוק בקיבוץ. בני הזוג עשו שימוש בתריסי אלומיניום, אשר באים להחליף את תריסי העץ המקוריים שתוכננו. "יום אחד נחליף לתריסי עץ אמיתיים. כעת הם משמשים אותנו לכל דבר ועלותם הרבה יותר זולה מתריסי עץ אמיתיים". בעלת הבית מספרת. על שם שדרת עצים זו, קיבל הבית את שמו. החלון ממוקם מול עצים מאד גבוהים כך שמצד אחד מכניס את חום השמש מדרום בחורף ומצד שני משעות הצהריים "נהנה" מצילם.
לפני ואחרי: חלון אל צמרות העצים
"עיקר התרומה שלנו "בבית אל צמרות העצים" הוא בתכנון אדריכלי פשוט, העונה בעיקר על פרוגרמת צרכים בסיסית של המשפחה ונותן מענה פונקציונאלי וגמיש מצד אחד, ועם הכל מתחבר לטעמם האישי של בני הזוג. הבית נותן תחושת בית חם ונעים, שכיף לחזור אליו. מרגש אותנו לדעת שהצלחנו להפוך מחסן זנוח, מיותם ועזוב בקיבוץ לבית שנעים בו, ובעיקר משתלב בסביבתו הטבעית.", מסכמות תמי ודניאל.
לפני ואחרי: תוספת של 40 מטר לחלל הציבורי
לפני ואחרי: תוספת של 40 מטר לחלל הציבורי
התכתבות עם האלמנטים בקיימים בקיבוץ
סטודיו דו ,תמי ודניאל אדריכלות ועיצוב פנים, הוקם בשנת 2013 על ידי האדריכליות תמי משולם גלבוע, בעלת ניסיון בתכנון על פי הפאנג שוואי,התכנון B.Arch מהטכניון, ודניאל רוזנבוים, בוגרת מרכז הבינוי שלצה"ל, בעלת תואר B.Archו-Master בארכיטקטורה בטכניון. המשרד מציע דו שיח מקצועי ופורה בין שתי נשות מקצוע מנוסות, וראייה רחבה וקשובה על פני קשת מגוונת של סגנונות ותפיסות.
תהליך התכנון נעשה בשיתוף עם הלקוח ויצירת דיאלוג עימו, תוך הכוונתו להגשמת חלומו מחד, ומיצוי הקשר בין המבנה לסביבתו מאידך. דניאל ותמי מאמינות שבכל בית חבויים נשמה וסיפור, אותם עליהן לחשוף במסע עם הלקוח: "החפצים יש להם חיים משלהם, הכריז הצועני..העיקר לעורר בהם את הנשמה" (גרסייה מרקס).
קרדיטים:
מדפים נגרות- טלי לב ברק- מנגריית "חידושים", כיסאות בר במטבח- טורקיז האוס, סלון שטיח- שטיחי ג'וזפון, שטיחים סרוגים בעבודת יד- תמי שכט, בריקים מפירוק חיפוי- אבן אם, בקה אל גרבייה , פופים יוטה- דליה ארמוני, מנורות פינת אוכל- איקאה.