הפרויקט הופקד בידי המעצבת הילה כץ אבידן, כאשר בקשתם הראשונה של בני הבית הייתה ליצור את השינוי המיוחל באמצעות הלבשה ואבזור, ללא שינויים מבניים הכרוכים בעלויות גבוהות. עם זאת, בדיאלוג עם כץ אבידן הועלו מספר נקודות שהובילו לשינויים גדולים יותר, כך שבשל מסגרת התקציב המצומצמת הוחלט להתמקד בקומת הכניסה הכוללת את האזורים הציבוריים- מטבח, סלון, פינת אוכל, חדר משפחה ושרותי אורחים.
חלק מהבעיות שהועלו בפרוגראמה היו חוסר במקומות אחסון, היעדר פרטיות בחדר השינה (ניתן היה לראות את המיטה הזוגית כשישבו על הספה), פינת אוכל רחוקה מהמטבח ולכן גם לא שמישה, חשמל שתוכנן בצורה לא נוחה ותאורה לא מספקת. בנוסף, הועלה הרצון לטפל במופעו האסתטי של הבית, כמו, למשל, להעניק עיצוב מחודש לחדר המשפחה אשר קודם לכן לא הזמין את הילדים לשחק בחללו והחטיא, למעשה, את מטרתו.
לאחר שהובהרו הצרכים והרצונות הוצעו ללקוחות 3 אופציות שונות ומתוכן נבחרה וגובשה התכנית החדשה.
במטבח היה אי עבודה וישיבה- עליו אכלו בני הבית את ארוחות הערב המשותפות, ופינת האוכל, כאמור, הייתה רחוקה וכלל לא בשימוש. במסגרת השיפוץ בוטלה פינת האוכל הרחוקה ובמקומה מוקם שולחן אוכל בקרבת המטבח. שולחן האוכל הוצמד לאי והפך לפינת אוכל יומיומית שמישה, נגישה ונוחה המאפשרת גם אירוח בקלות ע"י פתיחת השולחן. צירוף פינת האוכל לאזור המטבח תרמה גם להגדלה משמעותית שלו, כמו גם לפרופורציות נכונות יותר של כלל החלל (לפני כן היה שטח ריק גדול בין המדרגות למטבח). מחסור באריחי הריצוף המקוריים הוביל להחלטה עיצובית ליצור שטיח מאריחים מצויירים התוחם את פינת האוכל והאי במטבח ומהווה פרטי עיצובי בעל נוכחות מובהקת בחלל.
קיר "הגבוהים" במטבח, שאכלס את המקרר, המזווה ויח' הבילט אין נהרס ונבנה מחדש תוך מיקום כל הפונקציות במישור אחד, מעל המקרר שולבה יחידת ארונות נוספת, וחלון קטן ולא שמיש בוטל לטובת אחסון מכשירי חשמל קטנים עם תריס שמצניע אותם. במקום גון הוונגה הכהה נצבע המטבח בגוון אפור חם ועדכני כאחד, שמשתלב עם שאר הרהיטים והפריטים בבית. במקומה של פינת האוכל ובהמשך קיר הסלון תוכננה פינת קריאה נעימה, בה מוקמה שידה גדולה בגוון תכלת המשמשת לאחסון ספרים וכיחידת שרות כאחד, ולצידה מוקמו ספה והדום נוחים לפינוק המשתמשים.
על מנת להעצים את תחושת המרחב והזרימה בין החללים השונים הוחלט "לחלק" את השטח באמצעות חומרים ולא באמצעות קירות. הקיר בין המטבח לסלון נהרס, מיקומה של הטלוויזיה שונה לקיר חיצוני וכיוון הישיבה בסלון שונה בהתאמה. קיר הטלוויזיה המעוצב נבנה בגבס ומצניע בתוכו רמקולים שקועים, גוף תאורה ואת כל מכשירי החשמל בשידת עץ מלא שעוצבה ייעודית בהתאמה אישית. מעל הטלוויזיה נתלתה משרבייה שתוכננה כגוף תאורה וכפריט עיצובי, ומשני צידיה נתלו גופי תאורה עשויים זכוכית ועץ המפיצים תאורת אווירה נעימה ורגועה. המשכו של קיר הטלוויזיה חופה אבני סיליקט והוא מגדיר ותוחם את פינת הישיבה החדשה. שילוב החומרים השונים לאורכו של הקיר איפשרו גם חלוקה ופרופורציות שונות לחלל: במקום שני חללים שווים בגודלם כפי שהיו פינת האוכל והסלון לפני השיפוץ, השתנתה חלוקת הקיר לשליש ושני שליש בהתאמה, והתחושה שהתקבלה היא של סלון גדול יותר.
חדר המשפחה תוכנן לשמש את הילדים להכנת השיעורים, לצפייה בטלוויזיה ולמשחק, ועוצב בהתאם: יחידת ריהוט גדולה ומרשימה ששולבה לכל אורכו של החדר, תוכננה כך שהיא כוללת חללי אחסון רבים וכן שולחן כתיבה עם 3 מקומות ישיבה. למרות גודלה וגובהה המדפים פתוחים מעניקים לה מראה קליל וצעיר, כאשר ספה בגווני הבג' וקירות בגוון תכלת עמוק משלימים את חזות החדר עם תחושה של שלווה ורוגע.
קיר המדרגות הגדול שעוטף גם את הכניסה לחדר המשפחה נצבע בגוון מוקה, ועליו נתלו תמונות נתונות במסגרות וינטאג' המנציחות חוויות של בני המשפחה מטיולים משותפים כמוטיב אינטימי חמים בעל אמירה אישית.
על מנת לשפר את תכנון החשמל והתאורה, תוכננה בכלל הקומה תקרת גבס שבתוכה הוצנעו תשתית מיזוג האוויר וגופים שקועים, שפיזורם בוצע בהתאמה מדויקת לחלוקת החלל החדשה תוך שילוב תאורה פונקציונאלית ותאורת אווירה מותאמות לצרכי האזורים השונים. לפינת האוכל נבחר שנדלייר, כגוף תאורה דקורטיבי יחיד בחלל, ורבים מפריטי הריהוט תוכננו ועוצבו בהתאמה לסגנונו הקלאסי של הבית.
תהליך השיפוץ ארך כחודשיים, וסיפורו הוא הזדמנות להעביר מסר: ברור שתכנון מוקדם, מוקפד וטוב הוא חשוב מעין כמוהו, אבל אם התוצאה לא תואמת את הציפיות, תמיד אפשר לשנות, לשפר ולהתאים את הבית לצרכיהם וטעמם האישי של דייריו.