תמרה אפרת, מורן מזרחי ודר עמית צורן. צילום דניאל שכטר Crafted Technology
בשלהי חודש דצמבר נפתחה לציבור התערוכה "הקראפט החדש" בגלריה ויטרינה הממוקמת במכון הטכנולוגי חולון. התערוכה מעלה סימני שאלה רבים ביחס למקומו של המעצב ביחס לחומר, לטכנולוגיה ולמידע. לשאלה בדבר מקום זה אין תשובה חד משמעית המוסכמת על הכלל, ואולי טוב שכך פני הדברים. התערוכה גורמת למתבונן לתהות על קנקנו של השלב הבא שאליו נכנס תחום העיצוב, ונראה כי הגיע זמנו של עולם העיצוב לקבל לתוכו דיאלקט חדש² , אחד אשר לא יפלג ויתנגד כי אם ייצר סינתזה בין קודמיו.
Brain Wave Sofa - Lucas Masson
"אם הקראפט במאה ה-19 סימל את החזרה אל תהליכי העבודה הידניים כתגובת נגד לתהליכי התיעוש, אפשר לראות בקראפט החדש את החזרה אל החומר כתגובת נגד לווירטואליזציה המואצת של הקיום"³
nadav hazut - sewing data
המאבק שהתנהל בין תומכי Arts & Crafts לבין המודרניסטים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הוא לב ליבו של הדיאלקט החדש אשר מהווה שילוב של דרכי המחשבה השונות לכדי מחשבה אחת, באופן המתאפשר בעידן הטכנולוגי הנוכחי. שינוי מחשבתי זה, נוטש את ה- Mass production ומאמץ לחיקו את מושג ה- Mass customization. בתוך כך, מתקיימת הפשטה של תהליכי עיצוב לכדי מודלים פרמטריים\גנרטיביים. תהליכים אלו מזיחים את מקומו הקלאסי של המעצב מיוצר מרוחק ליוצר "מכונות" פיזיקליות או וירטואליות, אשר בתורן מפיקות את המוצר הסופי.
Vase#44 - Fran_ois Brument
כיום, מתאפשרת גישה חדשה של עיצוב בסביבה טופולוגית שעד כה לא היוותה חלק אינטגראלי מעבודתו של המעצב. תחילה, מתבצע ניתוח של עקרונות הבסיס להתהוות התוצר, ולאחר מכן מפותחת מכונה בדמות אלגוריתם ממוחשב מתאים. לאחר התהוותה, מסוגלת ה"מכונה" ליצור אין ספור של תוצרים בעלי זהות טופולוגית אחת אך עם מגוון אינסופי של תצורות. בכך מקבל מושג ה- Mass customization ביטוי מובהק בעשיה שכזו. שכן, כאשר המעצב יכול לשנות בגמישות רבה את הערכים ולאמוד את התוצר העיצובי בכל פעם מחדש ביתר קלות ובמהירות, מתאפשרת הפקתם של מודלים רבים, השונים זה מזה על פי קריטריונים נדרשים בנקל, ולעיתים אפילו באופן אוטומטי.
מבט מהתערוכה צילום ארן רובינשטיין
בין הפרויקטים אשר גישה זו באה בהם לידי ביטוי ניתן להתבונן בעבודת הטקסטיל של אריאל בלונדר ושירה שובל "repTiles" וכן בעבודתו של נדב חזות Sewing Data השואבת ערכים מתמטיים אל תוך מכונה בעזרת חיישן חיצוני. נוסף על כך, ישנו הפרויקט Brain Wave Sofa של לוקס מייסון אשר מתרגם גלי מוח באמצעות מכשיר EEG ומפשט אותם לכדי ערכים מספריים אותם הוא מזין אל תוך שורות קוד אשר בתורן מייצרות ספה. גם עבודתו של פרנסוא ברונט, Vase#44 אשר מתבססת על הדהוד ווקאלי הנוצר באמצעות דיבור המתורגם לאחר מכן לערכים מספריים ולבסוף למודל תלת-ממדי. עבודתם של תמרה אפרת, מורן מזרחי, וד״ר עמית צורן, Crafted Material, בוחנת את אפשרויות הפרשנות והשימוש העכשוויים ברקמת ה״סמוק״ המסורתית באמצעות כלים פרמטריים.
התערוכה מעלה ומציפה סימני שאלה רבים אודות עתידו של עולם העיצוב. האם תפישות כאלו יקבלו מקום בתוך השדה המחשבתי ואם כן, כיצד? מה הוא הדבר אשר יגרום למעצבי העתיד לקחת את הסביבה בה אנו חיים ואת התופעות המצויות בה ולפשטם לכדי ערכים? איזה סוג חדש של אחריות מקבל המעצב בעולם שכזה? ועל איזה אחריות הוא מוותר? אג'נדות עיצוביות חדשות עתידות לקום ולהחליף את הקימות לא רק במובן של השתנות לינארית, אלא, השתנות קו המחשבה הראשוני המגדיר מה היא אג'נדה בכלל. המעבר לעיצוב פלטפורמטיבי, קרי, מיקום המחשבה העיצובית על המכונה עצמה ועל התהליך המייצר את התוצר במקום המחשבה על התוצר הסופי עצמו, מהווה שינוי פרדיגמטי אשר התאפשר בזכות כניסתו של המדיום הדיגיטלי ובשימוש הנרחב שהדבר מקנה לאותם מעצבים אשר קיבלו על עצמם את השילוב של עולם המתמטיקה והתכנות כחלק ממחשבתם בתכנון.
אריאל-בלונדר-ושירה-שובל---reptiles---צילום-יונתן-לזובסקי
אמנים מציגים: ירון אליאסי, תמרה אפרת, אריאל בלונדר, פרנסואז ברונט, דנה גילרמן, שרין זקן, נדב חזות, יערה לנדאו כץ, לוקס מייסון, מורן מזרחי, ג'והן מונרו, בועז מנשרי, יונתן מקטגרט, ד״ר עמית צורן, יעל קורנשטיין, מור קרישר, שירה שובל, לילך שטיאט.
יוזמי ומארגני התערוכה:
מנהל אקדמי: ד"ר דרור ק' לוי
אוצרת: ד"ר יעל אילת ון-אסן
עוזרת אוצרת ומחקר: לימור שאשא
עיצוב חלל: הדס נור
עיצוב גרפי: קרן גוטליב
התוכנית לתואר שני בעיצוב משולב / הגלריה המחקרית
הפקולטה לעיצוב / HITמכון טכנולוגי חולון
___________________________________________________
¹מתוך טקסט התערוכה המופיעה בקטלוג, ד"ר יעל ואן אסן
²הכוונה היא לשינוי דיאלקטי לפי תורתו של הגל
³מתוך טקסט התערוכה המופיעה בקטלוג, ד"ר יעל ואן אסן