נראה שאנחנו חברה שחיה מיום זיכרון אחד לשני. אומרים שהימים הנוראיים ממתינים לנו אי שם באוקטובר, אבל לרובינו חודשי אפריל- מאי הם חלק בשנה הבוחן בכל פעם מחדש את האיתנות הנפשית והמנטלית שלנו, חודשים בהם מטען רגשות מנוגדים, מערבלים לנו את הבטן ומצליחים להמחיש עד כמה חשוב הערך הביתי, ומה המחיר שאנחנו נאלצים לשלם עבורו. בכל חג, כשאני יושבת עם משפחתי לשולחן, לא עוזבת אותי המחשבה על אותן משפחות ששכלו את יקירהן, כדי שאנחנו נוכל לחגוג את החג כהילכתו. טובי בנינו, שבגיל צעיר מאוד מבינים את ערכו של הבית ואת הצורך להגן עליו. יום השואה הוא יום מטלטל שממחיש יותר מכל את הצורך בקורת גג אישית ולאומית, ברמה הגשמית והמנטלית. בארצות הברית קיימת הפרדה ברורה בין HOME ל- HOUSE ואנחנו יצאנו לבדוק סוגיות ביתיות שונות עם ארבעה משרדי אדריכלים.
מה בית מסמל עבורך?
קרן לסר, אדריכלית פנים ומעצבת בעלת משרד עצמאי: בית עבורי זה המקום בו אני יכולה להוריד את ה״מסכות״ ולהרגיש נוח. להיות אני. לשמוח מכל הלב, לצחוק בלי חשבון, וגם לבכות ולהתפרק כשצריך. הבית שלי מרכז המון מהאהבות שלי. בראש וראשונה האנשים שאני אוהבת. בנותי ובן זוגי, המשפחה המורחבת וחברים שבאים לבקר. דבר שני זה כמובן המראה של הבית - חפצים שבחרתי ונאספו במהלך השנים (כל אחד מהם מזכיר לי משהו) צבעים חמים שמשמחים אותי, בלגן מאורגן של משפחה פעלתנית. בסופו של יום זה המקום שאני שמחה לחזור אליו.
קרן לסר | צילום- מורן יעקב
אד' אתי בוצין ואדר' מיכל דולב השמשוני –ממשרד 'בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים': המשרד שלנו הוא מעין חיבור בין שתי תפיסות עולם וגשר בין סוגים שונים של אורחות חיים. מיכל – מרקע חילוני ואתי – השומרת על אורח חיים דתי. דווקא הרקע השונה שלנו מפגיש אותנו עם אנשים ולקוחות מכל גווני הסקאלה החברתית ופותח בפנינו קשת רחבה של נקודות מבט והתייחסויות לאורח חיים שונה ולסוגים שונים של התנהלות משפחתית ובעיקר לשאלה המהותית: מהו בעצם בית? הבית לפי תפיסתנו הוא מקום פיזי, אשר מסוגל לקבל ולהכיל ואינו מאופיין בסגנון אופנתי-זמני אלא בתפיסת עולם של החיים בו ובהתאמה מלאה לצורכיהם. לכן – שלב גיבוש הפרוגרמה המתבסס על הכרות עם הלקוחות והבנה מדוייקת של צרכיהם – הוא להשקפתנו, השלב החשוב ביותר בתהליך התכנון.
דוגמה להתייחסות שלנו למושג "בית" ניתן דווקא דרך פרוייקט ציבורי אותו אנו מתכננות בימים אלו – בית כנסת בירושלים. בית כנסת, כשמו כן הוא – בית עבור התכנסות של הקהילה. אנו מתייחסות לתכנון שלו כאל בית לקהילה, על אותו משקל ובאותה השקפה כפי שאנו מתייחסות לבית עבור משפחה: בית הכנסת צריך להתאים בראש ובראשונה להשקפת העולם ולאורח החיים של הקהילה (היחס לעזרת גברים ונשים, צורת הישיבה, התנהלות התפילה וכד'), הוא צריך להתאים גם ליכולת הכלכלית שלה וכמובן, גם השפה העיצובית – בחירת החומרים, סגנון ארון הקודש וכד' צריכים להתאים לאופי ולסגנון של המשתמשים. עם נושאים כאלו בדיוק אנו מתמודדות גם בתכנון בית עבור משפחה – אין לנו נוסחה אחת מדוייקת ומה שנכון עבור משפחה אחת לא יהיה נכון עבור משפחה אחרת. מבחינתנו – אם רואים את הבתים שלנו ולא מוצאים קו עיצובי ותכנוני משותף לכולם – זוהי הצלחה.
מיכל דולב השמשוני | אתי בוצין | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים
איתמר לוי, מעצב פנים, בעל משרד עצמאי: הבית הוא מקום בו אני אוצר את חפציי האישיים ומציג אותם באסתטיקה והרמוניה המעוררים בי התרגשות והשראה ליצירה נוספת.
בית צריך לייצר חוויה לדייריו, ברמה הפונקציונלית ועלידי עיצוב מעורר.
כמעצב פנים אני יודע שלכל החלטה עיצובית יש משקל וקיימות השלכות רבות הן פיזיות (פרקטיות) הן ויזואלית (עיצוביות) והן מנטאליות (האופן בו החלל משפיע על הלקוח) כמו כן, הבית חייב לשקף את טעמם ועולמם של לקוחותיי. תהליך העבודה מתחיל מתשאול מעמיק בנוגע לפעולות מהגדולות ועד הקטנות ביותר, של היום יום, החגים סופי השבוע... אני לומד את הלקוח על בסיס הפעולות והמנהגים המאפיינים אותו. לקוח שמבין שאני קשוב לצרכיו הוא לקוח מרוצה.
אני מנסה להתאים את החלל למידותיו הן בפן הרגשי, אמוציונלי, הן בפן הפרקטי והן בפן הוויזואלי. אני לא אוהב את המילה "פשוט" ושואף ברוב המקרים לאוונגרדיות. אני תמיד אשבץ בתוך חלל נקי שתוכנן בקפידה, פרטי ריהוט בעבודת נגרות עילית ואעשה שימוש בטקסטילים עשירים ופרטי אומנות כדי להקנות לחלל את החותם האישי שלי ושל לקוחותיי.
דורון כלב זילברברג, אדריכלית, בעלת משרד עצמאי: דורון נפרדה מבן זוגה לפני כשנתיים. הבית הוא שלה ושל בנותיה ושלושתן חשות אליו חיבור אינטימי. מתוך רצון לשמר לעצמן את הקן הפרטי והחם, במיוחד לאור העובדה כי הבית הפך מקור לנחמה ולחיבוק בימים של התמודדות עם פרידה, קנתה דורון, מבן זוגה את חלקו והיום חוששת שתצטרך למכור את הנכס בשל קשים כלכליים. יש פינה מסוימת בסלון בה היא יושבת ומתבוננת בבית, מהרהרת ומתכננת את עתידה ועתיד בנותיה ועסוקה בלצרוב אותו עמוק בזכרון.
אדריכלית דורון כלב זילברברג
איזה בית במהלך השנים, משנות הילדות ועד היום, הוא בית שהשאיר את חותמו עליך? בית מסוים, שגרת בו או שחוויית הביקור בו נצרבה אצלך.
קרן לסר: בירח הדבש שלנו נסענו לחודש לאפריקה. שבועיים בקניה ועוד שבועיים בזנזיבר. בבירת זנזיבר התארחנו בבית מלון בן עשרה חדרים כשכל אחד מהם נראה אחרת. החדר שלנו נראה בתרגום לעברית ״אולם הנשפים״ וגודלו באמת היה כזה. היה בו ריהוט אותנטי, רצפות בטון צבעוניות מצוירות, ויטראז'ים צבעוניים בחלונות ואמבטיית בטון ענקית במרכז החדר. זה היה לפני 14 שנים, כשעוד לא היו כל כך הרבה מלונות בוטיק בכל מקום והמלון הזה השאיר עלי רושם חזק מאוד. במהלך הביקור הצלחתי לראות כל אחד מהחדרים והתרשמתי מהריהוט ומהפתרונות המקוריים לחללים השונים, כאלה שעוד לא ראיתי קודם. למרות שעברו, כאמור, 14 שנים, אני זוכרת הכל לפרטי פרטים.
דירה אלגנטית מול הים בבניין לשימור- בתל אביב | קרן לסר- אדריכלית פנים ומעצבת
מיכל: עברתי הרבה בתים בילדותי ואני מניחה שכל אחד השאיר חותם . אבל הבית שלי בו אנחנו גרים היום וילדי גדלים בו, משאיר בכולנו את חותמו כל יום מחדש. הוא 'הבית הראשון בפרדס חנה'. מדובר בבית שנבנה ב- 1928 ועבר כמה גלגולי חיים במשך ההסטוריה, שכולם קשורים זה בזה. לפני 4 שנים שיפצנו אותו שוב שיפוץ מאוד יסודי שכלל שימור ושיחזור אלמנטים עיצוביים ומבניים מקוריים משנות העשרים בארץ. החוויה של שיפוץ ומגורים בבית עם משמעות היסטורית משפחתית ושורשית היא חוויה מיוחדת גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית, כדי לשפץ בית כזה נדרשת היכרות עמוקה עם המבנה וסיפורו.
אתי: בית שהשאיר את חותמו עלי הוא ביתה של סבתה של אימי. הזכרונות שלי משלבים בין המראות והחוויות שחוויתי בו כילדה קטנה ובין הסיפורים הרבים על הבית ועל גלגוליו הרבים אותם שמעתי בסיפורים. הארונות הישנים, הספרים הרבים, הריחות, האנשים – הכל מתערבל יחד תחת המושג בית. אין תמונות או שיחזורים, הבית כבר עבר אלף גילגולים מאז – נישארו רק חוויות וזכרונות. מיטיב לתאר את התחושה הרב פרומן ז"ל בשיר שכתב, אני מצטטת רק את חלקו האחרון של השיר:
בית משנת 1928 בפרדס חנה. למרות החללים הגדולים – מתקבלת תחושה אינטימית וחמימה ע"י חלוקת חלל שמתבצעת באמצעות חומרים ופריטים. | צלם: אורי מרשנסקי | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים
איתמר: אני חושב שבית הורי, הבית בו גדלתי עיצב אותי להיות המעצב שאני כיום. מגיל צעיר מאוד זיהו בי את הפוטנציאל האומנותי והוא רק טופח עם הזמן. בית ההורים שימש כקרקע פורייה ליישם כמעט כל פנטזיה אפשרית.
אני מודה כי לא כל הורה נותן אמון מלא שכזה ובוטח בילדיו. למזלי ההורים שלי איפשרו זאת וכהוקרת תודה על כך עשיתי כל שביכולתי להצליח בכל משימה עיצובית שעמדה בפני תוך מתיחת הגבולות שלי כמעצב הן בהיבט הפונקציונלי והן בהיבט הוויזואלי.
את האהבה הגדולה לחפצים, בדים ואיכויות, ללא ספק קיבלתי מבית ההורים, זה משהו שלא ניתן להסבר. בית נוסף שהשפיע עליי הוא הבית של פרופ׳ יוסי פרידמן. את יוסי הכרתי כסטודנט. כמרצה זיהה בי פרידמן פוטנציאל רב והוא השפיע רבות על מי שאני היום.
אני חושב שבביתו של יוסי נפלו לי לא מעט אסימונים בהקשר לעולם העיצוב ולהבנת החלל והחוויה הכוללת בו.
תכנון ועיצוב אדריכלי לדירה בצפון ת״א | צילום: אלעד גונן | מעצב פנים - איתמר לוי
ביתו ממוקם ברחוב יהודה הלוי בתל- אביב, בבניין בסגנון אקלקטי ששומר למופת. חווית הכניסה למתחם הבניין מהרחוב היא חוויה של פעם בחיים, פתאום מהרחוב הסואן וההמולה נכנסים לבניין אירופאי לכל דבר.
מזרקת אבן יפיפיה ובה דגי נוי מקבלת את פני הבאים לבניין, חדר מדרגות אלגנטי ובו גרמי מדרגות שרוצפו שחור לבן כלוח שחמט ומעוטרים במאחז יד מובילים אל דירתו בקומה השניה. אתה נכנס לתוך חלום, פנטזיה, זה לא בית רגיל. הבית אוצר את כל חפציו ומספר סיפור אישי מאוד טעון בנוכחות בעליו.
פרקט בדוגמת ״פיש בון״ מפירוקים של טירות באירופה, ווילונות קטיפה סגולים נשפכים מן התקרות הגבוהות, הקירות מכוסים ביצירות אומנות במארג אקלקטי, אומנות קלאסית למול מודרנית. בחדר השינה גב המיטה נוצר מדלתות כנסייה עתיקה, בקיצור חוויה של פעם בחיים. נדרש כשרון רב כדי שבית יהיה אקלקטי, עמוס בחפצים לעייפה אך עדיין כל דבר יהיה במקומו המדוייק עם ערך וכבוד ועם סיפור. בית הוא ראי בעליו ועליו לשקף את עולמו.
תכנון ועיצוב אדריכלי לדירה בצפון ת״א | צילום: אלעד גונן | מעצב פנים - איתמר לוי
דורון כלב זילברברג: דורון מספרת על בית שגדלה בו עד גיל 5. בבית היה מסדרון צר שעל קירותיו צורות גיאומטריות, שהיו חלק מניסיונותיו של דודה האמן. כלב זוכרת עצמה, יושבת שעות, בקצה המסדרון, בוהה בצורות המקשטות אותו ומפליגה. גם היום מציינת האדריכלית את אהבתה הרבה למסדרונות כחלק מהתכנון האדריכלי ולא מבינה מדוע אדריכלים מנסים להתנער מהם.
מטבח צבעוני וחמים מתוך בית בכמון | אדריכלית דורון כלב זילברברג
בית בכמון- מבט מבחוץ | אדריכלית דורון כלב זילברברג
מהו בית החלומות מבחינתך? אם היית יכול/ה לתכנן ללא מגבלות פיזיות ותקציביות, מה ואיך היית מתכנן/ת?
קרן לסר: בית מרווח אבל לא גדול מידי, שיש בו מקום לכל מה שצריך אבל לא הולכים בו לאיבוד. בית שמשולבים בו חפצים ואלמנטים אישיים שמחברים את דייריו לעבר שלהם, משקפים את טעמם האישי ומסודרים כך שישרתו אותם ביומיום. בכלל הבית, לדעתי, צריך לשרת את דייריו. השירות, לדעתי, בא לידי ביטוי גם ברמה הפונקציונלית והפרקטית, אבל לא פחות ברמה הרגשית והנפשית - מקום מחבק שנעים להתעורר בו בבוקר, לחזור אליו בסוף היום ולעצום בו עיניים.
דירת גן ברמת השרון. | צילום- אילן נחום | קרן לסר- אדריכלית פנים ומעצבת
מיכל ואתי: מה שיפה במקצוע שלנו הוא שתכנון בית מגורים הוא כמו פיצוח חידת הגיון. המגבלות הכלכליות, המגבלות של חוקי התכנון ושל תנאי השטח – יוצרים אתגר תכנוני שמוליד פתרונות מעניינים. בית החלומות הוא אינו בית ללא מגבלות תכנוניות אלא בית שבתכנונו נעשה איזון מושלם בין המגבלות לבין כל הצרכים - האיכותיים והכמותיים.
בית בשדה יעקב. תקרה וקירות בגבהים משתנים, עמודים ושימוש בחומרים – יוצרים "מקומות" בחלל הציבורי הגדול של הבית. | צלמת: רוני גלבוע | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים
תכנון ועיצוב אדריכלי לדירה בצפון ת״א | צילום: אלעד גונן | מעצב פנים - איתמר לוי
איתמר: בית חלומותי... שאלה קשה. אני מחובר להרבה סגנונות וקשה מאוד להחליט אבל אני חושב שעבור ביתי הפרטי הייתי הולך על סגנון קולוניאלי (ראלף לורן).
אדריכלות קולוניאלית הוא זרם באדריכלות ארה״ב (בעיקר במערב ובדרום) שהחלה בשנות ה 70 של המאה ה- 18 עם מלחמת העצמאות והשפעותיה מספרד ואנגליה. זו אדריכלות של בתים רחבי ידיים עם תקרות גבוהות, ארקדות עמודים קלאסיים, מרפסות אירוח, תריסי עץ, פרקטים כהים, קירות בהירים, טקסטילים עשירים ומפנקים והמון צמחייה טרופית אשר עוטפת את כל המבנה.
תכנון ועיצוב אדריכלי לדירה בצפון ת״א | צילום: אלעד גונן | מעצב פנים - איתמר לוי
בית האדריכלית דורון כלב זילברברג במולדת | אדריכלית דורון כלב זילברברג
דורון כלב זילברברג: אין לי מניירות. מאוד מינימליסטית. אוהבת פשוט, לבן, קווים ישרים. מאוד מחוברת לסגנון הבאוהאוס. השיפוץ החדש שערכו במוזיאון בעין חרוד, משקף במידה רבה את הסגנון האדריכלי שאני אוהבת.
בית האדריכלית דורון כלב זילברברג במולדת | אדריכלית דורון כלב זילברברג
דירת גן ברמת השרון. | צילום אילן נחום | קרן לסר- אדריכלית פנים ומעצבת
בית הוא מקום משפחתי שאמור לייצר אינטימיות. התכנון היום שם במרכז את החללים רחבי הידיים. איך מייצרים אינטימיות בחלל המגורים, או בכל חלל אחר, בתוך השטחים הרחבים הללו?
קרן לסר: דרך טובה לייצר אינטימיות היא להגדיר חללים קטנים יותר בתוך החלל הגדול. ניתן להגדיר חלל על ידי צבע שונה, תאורה, שטיח או ריצוף.
דירת גן ברמת השרון. | צילום- אילן נחום | קרן לסר- אדריכלית פנים ומעצבת
בית בגבעת עדה. כניסה רחבה ודומננטית וכמו המשפחה - משדרת משפחתיות והכנסת אורחים. | צלם: אורי מרשנסקי | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים
אתי ומיכל: שאלת המימד האנושי הינה משמעותית וחשובה בתכנון בית והאיזון בין תחושה של חלל פתוח וגדול לבין תחושה אינטימית – הוא חשוב ומשתנה ממקרה למקרה. מבחינתו, חללים בבית אינם רחבים ללא סיבה. הרצון שלנו כמתכננים ליצור תחושת מרחב בבתים נובעת הרבה פעמים מהעובדה שחלל מרכזי בבית נראה רחב, על פניו, אך בעצם משמש לפונקציות רבות בכפיפה אחת: למשל - חלל המשמש מפגש בין פינת אוכל לסלון ובאותה העת משמש גם מעבר לחדרי השינה ויציאה לחצר, נראה חלל רחב ידיים, אך בשרטוט סכמת תנועה פשוטה ניתן לראות שהוא מעין מרכז בית שיש בו תנועה רבה ופונקציות רבות הדורשות מרחב.
המרחב צריך להתייחס לא רק לנוכחות פיזית ולמעבר בתנועה, הוא משמש גם לקשרי עין ושמיעה ולכן יש משמעות גם לגובהו, אך כל אלה אינם מנוגדים לתחושה של אינטימיות. גם בחללים גדולים ורחבים ניתן להשיג תחושה אינטימית על ידי חלוקה לחללי ביניים ועל ידי שימוש בחומרים שונים כמו שילוב עץ ובטון, המייצרים תחושה של מפגש בין חומר קר לחומר בעל חמימות ביתית.
בית בגבעת עדה. בעקבות מגבלה של מגרש צר וארוך – יצרנו מסדרון אשר מדגיש את האורכיות של הבית ויוצר פרספקטיבה וזויות מבט מעניינות ודרמטיות. | צלם: אורי מרשנסקי | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים
תכנון ועיצוב אדריכלי לדירה בצפון ת״א | צילום: אלעד גונן | מעצב פנים - איתמר לוי
איתמר: אזורים לדעתי חייבים להיות מוגדרים גם אם הם רחבים או פתוחים. תחימה ניתן לייצר בקלות על ידי יצירת פינות אינטימיות בעזרת העמדת ריהוט, שינוי גובה בריצוף או בחומר הריצוף והלבשה נכונה של הבית- בדי ריפוד, ווילונות ואבזור נוסף. לא צריך לפחד, צריך להעז בצבעים ובטקסטורות, לשחק עם אטום ושקוף, בדיוק כמו בעיצוב אופנה.
פנטהאוז בשכונת המשלתה בתל-אביב. | צילום- אילן נחום | קרן לסר- אדריכלית פנים ומעצבת
בית הוא שילוב של אסתטיקה ופונקציונאליות. היכן את ממוקמת על הסקאלה? מה חשוב בעינייך יותר- קו אסתטי או רמה פונקציונאלית גבוהה? או שאת מצליחה לשלב בין השניים? ספרי קצת על התפיסה שלך במובן הזה
קרן לסר: באופן אישי בבית שלי התפיסה היא יותר לכיוון האסתטיקה. אם יש חפצים או חומרים שאני אוהבת אשלב אותם בבית גם על חשבון הנוחות. כשמדובר בבתים של לקוחות אני הרבה יותר קפדנית. אני בודקת איפה הם יושבים על הסקאלה של נוחות ופרקטיקה מול יופי ומציעה להם חומרים בהתאם. בכל פרויקט אני דואגת לחשוף בפני הלקוחות מגוון של חומרים וליידע אותם מהם היתרונות והחסרונות של כל חומר, כך שיוכלו להחליט ולבחור מה הכי מתאים להם. בכל מקרה - חשוב לדעת שכיום יש מבחר גדול כל כך של חומרים ופתרונות, כך שכל אחד יכול למצוא את הפתרון שהכי מתאים להשקפת עולמו. צריך רק לדעת לחפש.
בית בקיבוץ בית רימון. זהו בית רכבת קיבוצי שהורחב. הכניסה לבית הינה מכיוון הנוף ולא מהרחוב וכך גם הבית כולו – החזית הראשית נפתחת אל הנוף , אל החצר האחורית – בהתאם לאופיה ולהתנהלותה של המשפחה. | צלמת: רוני גלבוע | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים
מיכל ואתי: במנעד שבין שתי תפיסות העולם האדריכליות של "Less is more- Less is a bore" של מיז ואן דה רו ואדולף לוס- מראשי מנסחי עקרונות האדריכלות המודרנית ועד לרוברט ונטורי, אדריכל פוסט מודרניסטי המעיד על פועלו כהומוריסטי - אנחנו שואפות לבסס את תכנון בית המגורים על דיוק רב בכל הנוגע לפרוגרמה התכנונית. הדיוק והפונקציונאליות מולידים תכנון ועיצוב שמאופיין באסתטיקה משלו, המתבטאת בצורניות, בחומרים, ביחס אל החוץ ועוד. מעבר לזה - אנו מודעות לכך שלמשפחות רבות יש צורך גם בשילוב דקורציה, מעבר לפן האסתטי של הבית עצמו – בפרטים, אביזרים, ריהוט מסויים – אשר נותנים לבית את האופי והייחודיות שלו ומספרים את הסיפור של המשפחה. גם לטרנדים יש לפעמים מקום בעיצוב הבית – במידה ולוקחים בחשבון שזהו סוג של קישוט זמני, אשר ניתן להחליפו עם הזמן.
תכנון ועיצוב אדריכלי לסוויטה במגדל אוקינוס הרצליה פיתוח | צילום: אלעד גונן | מעצב פנים - איתמר לוי
איתמר: אני תמיד מתחיל מהעיצוב, אני ניגש לחלל כמעצב ואז עובר לפן הפונקציונלי. אני מאוד עקשן ולעולם לא אתכופף בשביל עיצוב פונקציונלי שאינו אסטתי ותואם את החזון העיצובי שלי
תכנון ועיצוב אדריכלי לסוויטה במגדל אוקינוס הרצליה פיתוח | צילום: אלעד גונן | מעצב פנים - איתמר לוי
פנטהאוז בשכונת המשתלה בתל אביב | צילום- חן ברקוביץ |קרן לסר- אדריכלית פנים ומעצבת
ולהיפך, אני מחוייב ללקוחות שלי לפעול במידה שווה בין שני התחומים על הסקאלה ולהביא את החזון העיצובי שלי לתוצר אסתטי ופרקטי. זה האתגר בלהיות מעצב.
בארה"ב יש הבדל בין HOME ל- HOUSE. היכן בא לידי ביטוי אצלך ההבדל הזה, ברמת התפיסה התכנונית?
קרן לסר: התכנון שלי מתחיל מבירור צורכי הלקוחות, דרישותיהם וציפיותיהם מהתוצאה הסופית. רוב הלקוחות שלי רוצים בית במובן ״home". כזה שירכז את המשפחה ויהווה בסיס להתכנסויות של המשפחה המורחבת וחברים. הרבה לקוחות שמים דגש על אירוח והתאמת החלל המרכזי לאירועים גדולים. בתכנון אני משלבת בין הרצונות שלהם לבין הפתרונות הנכונים מבחינת חלוקת החלל, כאלה שמניסיוני כבר ״עובדים״ בפרויקטים אחרים.
פנטהאוז בשכונת המשתלה בתל אביב | קרן לסר- אדריכלית פנים ומעצבת
תכנונית אשתדל מאוד לייצר בחללים הציבוריים מספר פונקציות נפרדות, שיאפשרו לבני הבית לשהות אחד במחיצת השני גם כשכל אחד מהם עושה משהו אחר. כמובן שאני דואגת להפריד בין החללים בצורה ויזואלית כדי לא לפגום באינטימיות של כל אזור מחייה. דוגמה טובה לשילוב חללים היא למשל סלון גדול עם מספר פינות נפרדות שיש ביניהן קשר עין - פינת אירוח וצפייה בטלוויזיה, פינת קריאה נפרדת אבל באותו החלל, אזור מוסיקה (פסנתר או כלי אחר) ואזור משחקים כשמדובר בבית עם ילדים קטנים. עוד פתרון לבית עם ילדים קטנים הוא פינת משחקים באזור סמוך למטבח, או, כמו שעשיתי למספר משפחות, פינת עבודה במטבח או כחלק מהחלל המרכזי.
בית מתחילת שנות השלושים בפרדס חנה. ניצול יעיל ופשוט של חלל מאתגר בבית קיים. | צלם: אורי מרשנסקי | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים
אתי ומיכל: האמרה: IT TAKES HANDS TO BUILD A HOUSE, BUT ONLY HEARTS CAN BUILD A HOME בתרגום חופשי: 'נדרשות ידיים לבניית מבנה אך רק לב יכול לבנות בית' , בנאלי ככל שזה נשמע, זו הבחנה די מדויקת: הבתים שאנחנו מתכננות הם שילוב בין מבנה מעשה ידי קבלן לבין תכנון שהוא תוצר של חשיבה מעמיקה על צרכים פיזיים ורגשיים של האנשים עבורם אנו מתכננות. אבל עם כל הכבוד למקצוע שלנו... אנחנו בעצם רק חלק משרשרת בעלי המלאכה שבונים את ה HOUSE . את ה HOME ייבנו רק האנשים שיגורו בו.
בית בניר דוד - מבט מהאסי | אדריכלית דורון כלב זילברברג
בית בניר דוד פינת האוכל | אדריכלית דורון כלב זילברברג
אתי בוצין | בוצין-דולב השמשוני אדריכלות ובינוי ערים