מה המשמעות של בניה קהילתית?
ליצור פרויקט בניה משותף יחד עם הקהילה. השלב הראשון הוא לשמוע מה הצרכים שלהם, בין אם זה להקים גן משחקים, פינת למידה בחוץ, חצר בבי"ס, או כל דבר אחר.
השלב הבא הוא התכנון. יש חשיבות קריטית לשלב תכנון וההתארגנות, שלב שיכול להימשך כמה חודשים עד שנה, לעומת הביצוע, שהוא מאד מהיר בין 3-10 ימי עבודה בלבד.
מה כולל שלב התכנון?
הרבה פעמים לפרויקט קהילתי אין תקציב. התכנון של מה יהיה, נקבע לפי המשאבים שאנשי הקהילה מצליחים לגייס – בין אם זה חומרים כמו צמיגים, גרוטאות, גגות רעפים מפורקים, עצים וכו' ועד לזמן של אנשי עבודה מתוך הקהילה – נגר, מסגר, פועלים, ימי טרקטור ועוד.
זה תהליך שיכול לקחת כמה חודשים עד שמתארגנים על הכל.
במקביל, בהתאם למשאבים, מתכננים את הפרויקט. הולכים לשטח, רואים מהם המשאבים של המקום עצמו – אם זה מקום רועש, שקט, עם נוף, סבוך ובהתאם לזה יוצרים התאמה בין השטח, המשאבים לבנייה, לצרכי הקהילה. כל ההתאמות האלה, מצריכות זמן.
עם זאת זמן הביצוע מאד מהיר, איך את מסבירה את זה?
זמן הקמה קצר ביותר, הוא גורם מאד משמעותי להצלחת הפרויקט. אני עבדתי ב 3 משמרות מ -6.00 בבוקר עד 01.00 בלילה, במטרה שהפרויקט יקום תוך 3 עד 10 ימים לכל היותר.
חלק מהצלחת התכנון הוא לארגן את האנשים שידעו בדיוק מה הם הולכים לעשות. לפעמים מגיעה משמרת של 5 אנשים, ולפעמים של 150 איש, צריך להיות מאורגנים היטב ומוכנים עם כלי עבודה ותפקידים ברורים.
זו אדריכלות לכל דבר, וירטואוזיות של סגירת עבודה בשטח. אני אחראית לעזוב את הקהילה רק אחרי שסיימנו את הפרויקט עד הסוף, אחרת זה יתקע ככה לתמיד.
מה בעיניך המפתח להצלחה מבחינת הקהילה?
תנאי בסיסי זה שיהיה צוות מצומצם או לפחות אדם אחד, שמשוגעים לדבר. שזה ממש בנפשם, אחרת אין סיכוי שהפרויקט יתקדם. בנוסף, אחרי כל ההתארגנות על המשאבים, ברגע הביצוע יש חשיבות לאווירה במקום. בדרך כלל זה ממש הופך להפנינג קהילתי, מביאים אוכל, נשארים המון שעות במקום, באים עם הילדים, חוזרים מחרת. זו אווירה מאד ממכרת.
מה הביא אותך להתמחות בזה?
אני באה מעולם של חינוך ואדריכלות. בזמן הלימודים בבצלאל שמעתי הרצאה של ג'ימי ג'ולי, שהוא ועוד אדריכל מארה"ב, היום היחידים בארץ שעסקו בבנייה קהילתית אז. זה מאד דיבר אליי ובסוף ההרצאה באתי אליו לחצתי את ידו ואמרתי לו שמהיום אני אשמח להיות אשת הקשר שלו בארץ..
בהתחלה רק הצטרפתי לפרויקטים שהוא עשה בהתנדבות, לאט לאט התחלתי להעביר הרצאות, וכשהוא לא היה, עשיתי בעצמי פרויקטים וכך זה המשיך כמעט 15 שנה.
במה את עוסקת היום?
כיום חזרתי למה שלמדתי בבצלאל. אני עושה בעיקר תכנון בתים פרטיים ועיצובי פנים, אני אוהבת לשלב בניהם. הקהל העיקרי שלי הם תושבי חוץ, בעיקר באזור ירושלים וסביבתה.
אחרי כל כך הרבה התנסות, מה מאתגר אותך בעשייה היום?
היום, אחרי שכבר עשיתי המון פרויקטים, אני באה ממקום בוגר יותר ואני מחפשת את הצניעות באדריכלות. אני עובדת המון עם מעמד הביניים בארץ, ואני רואה איך כל הבתים שאני בונה, של כולם, כולל הבית שלי, הם בתים שנבנים מעבר ליכולת הכלכלית, כולם לוקחים משכנתא ומחפשים בית גדול.
אני יודעת שלא אוהבים לדבר על כסף וארכיטקטורה,אבל זה מעלה שאלות- האם באמת חייבים חדר לכל ילד? אי אפשר להסתפק בבית קטן יותר? הרבה לקוחות מבקשים לנצל את המקסימום של שטחי הבניה, ולא פעם הוילות מגיעות ל 240 מ"ר. זה מאד גדול, בעיקר אם משווים את זה לוילות בעבר, לפני 20 שנה, שהיו הרבה יותר קטנות וצנועות.
אין לי מענה לשאלה הזאת, אני עוד מהרהרת אבל בעבודה עם הלקוחות מעבר להקשבה לצרכים ולתת מענה הולם, חשוב לי לקחת אחריות כלכלית ולראות איך אני מספקת ללקוחות מרחב מוגן בהוצאות הכי גדולות בחיים שלהם. כמובן שיש לזה מחיר של ויתור וגמישות אבל בסוף, זה עניין של הסתכלות וצניעות, גם באחזקה ובחסכון.
למה הכוונה?
בית צנוע, שבנוי נכון, מחומרים חוסכי אנרגיה, כאלה שמצריכים פחות שימוש במזגנים, כמו בניה באיטונג. את הבית שלי בטבעון, וגם את הבית הקודם, בניתי באיטונג ואני מרגישה את ההבדל. אני התחברתי לזה גם דרך הבניה הירוקה, שזה נושא שהעסיק אותי לפני הרבה שנים, לפני שעוד קראו לזה 'בניה ירוקה'.
עד כמה הלקוחות שלך מגיעים עם המודעות לבנייה ירוקה?
היום כולם מודעים, זה מגיע מכל מיני מקומות. בין אם זה שהם רוצים שהחומרים עצמם יהיו ירוקים, האיטום, הבידוד וגם בקטע של הירוק של החיסכון.
מה המוטבציה לבנות ירוק, האידיאולוגיה או החסכון?
חד משמעית החיסכון. יש מעט שהולכים על ירוק באמת, ומבררים לגבי תהליך הייצור אם הוא גם ירוק, מה שאכן קורה בתהליך ייצור האיטונג. את רוב האנשים זה פחות מעניין, זאת אומרת הם מרוצים לשמוע שהחומר ירוק כבר מהייצור, שהם עשו משהו שהוא בסדר, אבל כגורם מרכזי בפני עצמו, זה לא היה גורם להם להחלטה.