בנובמבר האחרון, במסגרת ועידת האדריכלים של חברת "קליל"- ועידה שנתית שהחברה מקיימת כמסורת, הגיעה לסיומה הטוב תחרות "הבית השקוף" עם פרסום שמות הזוכים בה. התחרות, עליה הוכרז לפני שנה, נועדה לאדריכלים שנקראו להציג במסגרתה פרויקטים המייצגים תכנון איכותי שעושה שימוש מושכל במערכות הפתחים של החברה, והיא חולקה לקטגוריות של בנייה פרטית וציבורית.
על צוות השופטים, בראשותו של אדריכל אמנון רכטר, נמנו פרופ' שרגא קירשנר, ראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה ב"שנקר", אדריכל כרם הלברכט, ונציג חברת קליל ראי שנקר, אשר קבעו את הקריטריונים לשיפוט: שילוב מרכיב האלומיניום בחלקי הבניין, ובכלל זה מידת התאמתו ומידת חשיבותו במכלול הבנוי; יצירתיות, חדשנות ומעוף בתכנון; ואיכות פירוט וביצוע. סעיף נוסף בקריטריונים, אשר הוגדר כסעיף "בונוס", התייחס לשילוב אלמנטים של בנייה בת קיימא (דוגמת הצללה, בידוד/איטום, והתייחסות לכיווני אור ואוויר) התואמת את תפיסתה של חברת "קליל" הפועלת רבות לקידום נושא איכות הסביבה, כפי שהצהירה הכותרת שליוותה את הועידה האחרונה - אדריכלות בירוק ובנייה אקולוגית.
במקום הראשון בקטגוריה של בנייה פרטית, זכו האדריכלים אסנת וניר ממון מ"ממון אדריכלים", אשר לדברי השופטים הציגו פרויקט מרשים המגלם ניקיון עיצובי משולב עם פרטים איכותיים, גישה טכנולוגית מתקדמת ואיכות ביצוע גבוהה. המקום השני בקטגוריה זו הוענק לאדריכל עז עפרוני מ"עז אדריכלות", שהפרויקט בתכנונו הוגדר ע"י השופטים כ"עיצוב פואטי" החותר תחת תפיסות מקובלות בתכנון מגורים, כשהוא דן ביחס בין מסה אטומה לחריצי אור המדגישים את נקודת הממשק בין המרכיבים השונים והפרופורציות. המקום השלישי, שקטפו האדריכלים דגן ראביד ואלכס קרט, נבחר לדברי השופטים בשל עיצובו המורכב של הפרויקט, והניסיון לשלב בין משטחים שקופים ואטומים תוך שילוב בין חומרים וטקסטורות שונות המייצר תעוזה וקומפוזיציה אקלקטית ומורכבת.
בקטגוריית הבנייה הציבורית בחרו השופטים להעניק פרס יחיד לשתי עבודות שהגישו האדריכלים תגית כלימור ודוד קנפו מ"קנפו כלימור אדריכלים".
השופטים ציינו בדבריהם את התייחסותו של התכנון לקונטקסט ולאספקט האקולוגי, את איכות העיצוב, היצירתיות והביצוע, והדגישו את המאמץ האדריכלי בשילוב קירות מסך ליצירת תנאי תאורה נאותים במבנה ציבורי.
בנייה ציבורית
מקום ראשון ויחיד - "קנפו כלימור אדריכלים", אדריכלים תגית כלימור ודוד קנפו.
מרכז המוסיקה במעלות תרשיחא - תוכנן כתיבות אבן וזכוכית שהדינאמיות הטקטונית ביניהן כמו מייצרת תנועת ריקוד וחוברת לממד המוסיקלי שהינו תכלית המבנה. החזיתות השקופות פתוחות לכיכר הכניסה ולנוף הסביבה ומשדרות תחושה מזמינה, סובלנות ורצון להשתלב במרחב הנופי של העיר והאזור הגלילי. במסגרת התכנון פותחה בשיתוף עם חברת קליל מערכת ייעודית של אלמנטים מצלים המשתלבים בקירות המסך, מאפשרים שמירה על שקיפות ופתיחות, ומשווים למבנה חזות קלילה.
המערכות ששולבו בתכנון: קליל מנטן R 8300, מערכת קירות מסך בעלת אפקט ויזואלי של רשת בזוויות ישרות, הנוצר ע"י מכסי אלומיניום אופקיים ואנכיים. מתקין: ש.ח.ר רמיקס תעשיות בע"מ.
צילום: עמית גירון.
ספרייה ובית יד לבנים מרכז אקדמי רופין - במושגים מטפוריים הבניין כמו צומח מתוך הקרקע, כאילו היה שם תמיד, נסתר באדמה. קירות מסך פונים לגינה רחבה מצפון, חובקים פטיו שקט ואינטימי, ומחדירים אור לחלל הפנים. מופעם השקוף והקליל של הקירות מתקבל באמצעות פרופילים בעלי ממדים מינמאליים, שאינם מפרים את תחושת הפתיחות וההמשכיות עם השטחים הירוקים.
המערכות בהן נעשה שימוש: קליל מנהטן HTS, מערכת קירות מסך בעלת אפקט ויזואלי של פסי אלומיניום אופקיים עם רצועות זכוכית ביניהם, וקליל אופיס 4900, מערכת דלתות ציר בעיצוב נקי המיועדת למבני ציבור. מתקין: דוד דבי בע"מ.
צילום: קנפו כלימור אדריכלים.
בנייה פרטית
מקום ראשון - "ממון אדריכלים", אסנת וניר ממון, אדריכלים: בית בקיסריה.
הבית ממוקם על מגרש מלבני, ומתארו בתצורת האות L חובק חצר פנימית הכוללת בריכה מוקפת דק ועצי הדר. צד המעטפת הפונה לרחוב משולב בפתחים לפי הנדרש, כאשר הצד הפונה לחצר הפנימית מתוכנן על טהרת השימוש בקירות זכוכית המאפשרים חדירה מקסימאלית של החוץ לתוך חלל הפנים, ובתוך כך החצר מתפקדת כמעין "נישה". להשגת שקיפות מרבית הופרדו העמודים הקונסטרוקטיביים מקירות הזכוכית תוך יצירת רצף שקוף ללא הפרה. בנוסף, אופן מיקום הזכוכית בתוך המבנה, עם גגון עילי שבולט כלפי חוץ וריצוף שיוצא החוצה, מייצר שני מישורים אופקיים- רצפה ותקרה- המאפשרים לה "להיעלם" ולגג "לרחף" מעל. שילוב תריסי רפפה מעניק הגנה ורסטילית ומבטיח חדירה מעניינת של אור וצל לתוך חלל הפנים.
המערכת בה נעשה שימוש: קליל אופיס 2000 המיועדת למפתחים גדולים בשילוב פרופילים בעיצוב נקי. מתקין: קסטן תריסים בע"מ
צילום: יהודית שרייבר.
מקום שני - "עז אדריכלות", אדריכל עז עפרוני: בית באילניה.
הבית, ששטחו 170 מ"ר, הינו תוצר של תכנון המגלם מחקר של חללים משתנים שאינם הכרח תלויים במסגרת החדר הקונבנציונאלי. מתארו המבני הוא כשל סדרת קופסאות המשווה תחושה שהיא משפיעה על נפחו, כאשר הפרשי הגבהים בין חלקיו השונים מייצרים פתחי אור ואוורור ייחודיים בעלי עניין ויזואלי המאתגר את החושים. תוואי השטח נוצל בחלל הפנים לחלוקה בין אזורי פעילות ופונקציות שונות, כך שכל פעילות המחייה מתקיימת בצד האחורי הפונה אל נוף האזור ומאפשר גישה ישירה ובלתי אמצעית אליו. בתכנון ניתן דגש להיבטים ירוקים, שביניהם ניתן לציין בנייה במפלסים המותאמת לתוואי השטח עם פגיעה מינימאלית בקרקע, סירקולציה טבעית בכל חלל וחלל (פתח עליון לשחרור אוויר חם), שימוש בלוק איטונג עם תו ירוק, זיגוג כפול בפתחים, מערכת הפרדה של מים אפורים, וגינה בעלת אופי מדברי שאינה צרכנית כבדה של מים.
המערכות בהן נעשה שימוש: קליל בלגי 4300 בעלת מראה כפרי ומעודן כאחד, עם אפשרות לשילוב קטעים קבועים ונפתחים, ומערכת הזזה קליל קלאסי 900 בקווים דקים. מתקין: בר אלומיניום.
צילום: עז עפרוני.
מקום שלישי - אדריכלים דגן ראביד ואלכס קרט: בית בהרצלייה.
הבית תוכנן בהשראת מבנה משתנה תוך מתן דגש לבנייה ירוקה, לתאורה טבעית ולאוורור. דיאלוג בין חוץ ופנים בא לידי ביטוי באמצעות חלל כניסה כפול עם קיר זכוכית ואלומיניום המתנשא מרצפה לתקרה ו"מתווך" בין החוץ לפנים, ויטרינה שגובהה שתי קומות והיא מאפשרת שקיפות מרבית מחלל האירוח לגינה, כמו גם מחדר השינה לגינה, וחזית צדדית המאפשרת אירוח אלטרנטיבי ביציאה מפינת האוכל. בתכנון אף פותח קונספט מיוחד שנועד להעניק לדיירים תחושת מרחב ופתיחות תוך קיום קשר בין פנים המבנה וסביבתו, ובו בזמן לשמר תחושת ביטחון ואינטימיות: מעטפת המבנה הורכבה מקירות "חופשיים" המנותקים זה מזה, כשבמרווחים ביניהם ישנם חריצים ופתחים מזוגגים נתונים במסגרות פרופיל אלומיניום בלגי אפור כהה. המסגרות הכהות נבלעות על רקע הזכוכית, ובתוך כך מודגש הניתוק בין האלמנטים הבנויים והתחושה המתקבלת היא של קלילות רבה. בנוסף לפתחים האופקיים ששולבו במבנה, הניתוקים האנכיים מייצרים שפה ארכיטקטונית שמחדירה פנימה אור במיקומים לא צפויים, ומעשירה את מראה החזיתות.
המערכות בהן נעשה שימוש: מערכת קליל בלגי 4300 המותאמת לסביבה כפרית, בעלת מראה מעודן, ומאפשרת התאמה לדרישות התכנון. מתקין: תצפית אלומיניום.
צילום: דגן ראביד.
מתוך מגזין 104: "רואים רחוק, רואים שקוף"