מומחים רבים מסכימים ששיתוף פעולה
הוא המפתח - שילוב החוזקות של הבינה המלאכותית ובני האדם כדי לקדם עוד יותר, חדשנות
עיצובית. מחשב יכול לייצר במהירות אינספור וריאציות עיצוביות שבני אדם לאחר מכן
יוכלו לאצור, על בסיס תחושה אמנותית, מוכוונת אישיות וצרכי לקוח ש AI עדיין לוקה בחסר.
במשך מאות שנים,
אדריכלות עומדת כאבן שאין לה הופכין ליצירתיות האנושית, אדריכלים מעצבים חללים
פיזיים המשקפים את השאיפות, הצרכים וההבנה המשתנה של הלקוחות ושל העולם סביבנו.
מקתדרלות האבן המיתמרות של ימי הביניים ועד ענקי הפלדה והזכוכית של המטרופוליס
המודרני, כל לבנה, קורה ועיקול הם תוצר של חזון האמנות של האדריכלים. אך בעידן ה AI, מתעוררת
השאלה, האם הלוגיקה הקרה של האלגוריתמים יכולה לחיות לצד אש התשוקה של הביטוי
האמנותי בתחום העיצוב?
ישנן יתרונות בלתי
ניתנים להכחשה לשילוב ב AI, בתהליך האדריכלי. החל במציאת הרעיון המדליק
ועד אופטימיזציה למבנים לצורך יעילות, כלי בינה מלאכותית יכולים לספק נתונים
ותובנות חשובות שיגזול זמן רב לאסוף
לחלוטין באמצעים ידניים. תומכי בינה מלאכותית באדריכלות טוענים שהיא יכולה לשחרר
מעצבים ממשימות שגרתיות, המאפשרות להם להתמקד בהיבטים היצירתיים ברמה גבוהה ביותר
בתהליכי היצירה בעבודתם.
עם זאת, חששות
מתגנבים בקרב אדריכלים ותיקים שחוששים מההטמעה הפוטנציאלית של עיצוב אסתטי שלא
עומד בתחרות, הומוגני ו"ללא" מגע אנושי. המבקרים טוענים שבינה מלאכותית,
מטבעה, הינו בליל של נתונים ופונקציונליות על פני תכונות רגש וחוויה אנושיים ואז
עולה השאלה, האם קוד באמת יכול להבין את הניואנסים של הפסיכולוגיה האנושית, את
המשחק העדין של אור וצל שמעורר תחושת פליאה, או את ההקשר התרבותי שממלא חלל
במשמעות?
כדי להבין לעומק את
הריקוד המורכב הזה בין יצירת אמנות לטכנולוגיה, אציג נקודות מבט של אדריכלים מובילים שחוקרים באופן פעיל את
חשיבות הטמעת, ה AI בתהליכי התכנון.
אדריכלים מובילים הביעו מגוון דעות
על המפגש הזה בין בינה לתהליכי היצירה האדריכלות:
פטריק שומכר, מנהל
משרד האדריכלים של זאהה חדיד, הידוע בתכנון מבנים בסגנון פוטוריסטי, מאמין שבינה
מלאכותית לא מהווה איום אלא כלי שיכול להגביר את המותג העיצובי האוונגרדי הייחודי
של הסטודיו. הם משתמשים באלגוריתמים מותאמים אישית כדי לייצר גיאומטריות מורכבות ולחקור
פתרונות מבניים חדשניים, ולדחוף את גבולות האפשרי פיזית. עם זאת, שומכר מדגיש כי
האינטואיציה האנושית והשיפוט האמנותי של האדריכל נותרים חשובים ביותר והם אלו
שמכוונים ומדייקים את החלופות המופקות על
ידי AI ותפקידם לדייק את העיצוב הסופי.
נורמן פוסטר מ-Foster + Partners הידוע באדריכלות
העתידנית שלו, מאמין שאימוץ ה AI יכול לשפר יצירתיות ולא לדכא אותה, על אף שההתקדמות ה AI נתפסת לרוב כ'איום' על
תהליך היצירה, ב-Foster + Partners, קבוצת
המחקר והפיתוח היישומי חושבים מחדש על הלך הרוח הזה ומאמצים למידת מכונה, לא כדי לשכפל
או להחליף מעצבים, אלא כדי לרכוש הידע ולחדד את האינסטינקטים והרגישויות שלנו,
לשחרר אותנו ממשימות שגרתיות, ואף כדי לייעל ולדחוף את גבולות העיצובים שלנו. "על ידי אפשרויות אינסוף של יצירת צורות חדשות והרכבתן, AI, מעודד פריחה מחודשת
של היצירתיות באדריכלות", הוא אומר.
ביארקה אינגלס,
מייסד BIG Architects,
נוקט בגישה פרקטית יותר. הוא רואה בבינה מלאכותית דרך לייעל את תהליך העיצוב
בפרויקטים גדולים, להבטיח שהם לא רק נעימים מבחינה אסתטית אלא גם פונקציונליים
וברי קיימא. BIGמשתמשת בכלי בינה מלאכותית כדי לנתח נתונים עירוניים ולשפר את פריסת הבניין עבור
תועלת ציבורית מקסימלית, ומדגימה כיצד AI יכולה לשמש ליצירת אדריכלות אחראית מבחינה
חברתית.
רם
קולהאס, אדריכל הולנדי נודע ומייסד OMA/AMO מציג
נקודת מבט מורכבת ומתפתחת על תפקיד AI באדריכלות. הוא מכיר בפוטנציאל שלה אך גם מזהיר
מפני הסכנות שלה, ומפציר באדריכלים לגשת אליה בספקנות ביקורתית ולהימנע מהסתמכות
בלעדית עליה בקבלת החלטות עיצוביות. קולהאס מביע חשש שהסתמכות יתר עלAI עלולה להוביל לעיצובים הומוגניים וניתנים לחיזוי
שחסרים את האופי הייחודי והעוצמה הרגשית של אדריכלות מעשה ידי אדם. הוא חושש ש AI עלולה להפוך ל"קביים" עיצוביים, ובכך לחנוק את היצירתיות והספונטניות.
בסופו של דבר,השאלה האם ניתן לשלב בהצלחה בין
אומנות לעיצוב לבין בינה מלאכותית היא שאלה פתוחה. עם זאת,נראה כי מגמת השימוש בAI בתחומי
העיצוב והאדריכלות רק תלך ותתחזק בשנים הקרובות.
הכותבת
הינה מעצבת פנים רב תחומית מומחית בפיתוח רעיונות מהפכניים, יזמית alternative
3d