דנה אוברזון מוציאה ספר אדריכלות ובודקת כמה השפיע עליה אביה

הספר "House of Oberson: A Design Legacy" יצא לאור בהוצאת Rizzoli ומציג 23 שנות עבודה של סטודיו אוברזון אדריכלים, ולצד הפרויקטים חושף גם את השפעתו של אביה, מעצב האופנה גדעון אוברזון, על תפיסת עולמה

מערכת בית ונוי

10 דקות קריאה

04-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

דנה אוברזון, שותפה מייסדת בסטודיו אוברזון אדריכלים, מוציאה ספר שמסכם 23 שנות עבודה. הספר, שיצא לאור בהוצאת הספרים הבינלאומית Rizzoli, אינו רק אוסף פרויקטים, אלא ניסיון להבין מאיפה הגיעה השפה האדריכלית שלה ואילו כוחות עיצבו אותה לאורך הדרך.

אחד הכוחות המרכזיים הוא אביה, מעצב האופנה גדעון אוברזון, מהדמויות הבולטות של האופנה הישראלית. גישתו לחומר, למבנה ולקומפוזיציה משפיעה על בתו לא פחות מכל לימוד אקדמי. עבור דנה, ההבחנה בין אופנה לאדריכלות מעולם לא הייתה חדה, שתיהן עוסקות בחומר, בקנה מידה ובתנועה, וביצירת חוויה אנושית.

כריכת הספר של אוברזון. צילום: עמית גירון

בבית משפחת אוברזון, כל פסל חדש שנכנס לחלל שינה את הסידור של כל השאר. רהיט שהצטרף, יצירת אמנות שנתלתה, חפץ שנאסף בדרך, כל אחד מהם הזיז את האיזון בין החללים וחייב סידור מחדש של הסביבה כולה. מתוך החוויה הזו, שליוותה את דנה אוברזון מילדותה, התגבשה אצלה ההבנה שאמנות אינה תוספת לחלל אלא מרכיב שמגדיר אותו ומשפיע על האופן שבו הוא נחווה.

חוויה אנושית

הגישה האדריכלית של דנה אוברזון היא הוליסטית, מיזוג של עולמות יצירה שמונחה בעיקר על ידי אינטואיציה, לצד מתודולוגיה שמושרשת בעיצוב גרפי, אמנות טקסטיל, אופנה ועיצוב פנים. עבורה עיצוב הוא שפה אוניברסלית שהעקרונות שלה נשארים עקביים בין תחום לתחום, ומתוך התפיסה הזו נובעת גם היכולת שלה לנוע בחופשיות בין דיסציפלינות שונות. הגישה הזו עומדת במרכז ספרה החדש.

הפרויקט Innovate Creative House, עיצוב: דנה אוברזון, עודד לויתן, הדר בודרה ומורן פלדמן. צילום: עמית גירון

בספר מתארת אוברזון כיצד, באופן לא מפתיע, האמנות הייתה חלק בלתי נפרד מהילדות שלה. היא גדלה בבית שהיה מלא ברהיטים מקוריים, בחפצים ייחודיים ובפסלים רבים של אביה. אחד הזיכרונות המשמעותיים שלה הוא הגעתן של יצירות ברונזה חדשות אל הבית, כל אחת מהן נשאה משקל רגשי משלה וחייבה סידור מחדש של הבית כולו. את האינסטינקט הזה היא ירשה, וגם היום כל יצירת אמנות חדשה שמגיעה מפעילה אצלה טקס דומה, הזזת כיסאות, סיבוב יצירות, אחסון של חלקן והעברת אחרות הלאה, ולפעמים גם פרידה מהן.

בבית האופנה של אביה גדלה דנה בתוך עולם של טקסטיל, גזרות, צבע ושיח יצירתי מתמיד. ככל שהתבגרה החלה לתכנן את הבמות לתצוגות האופנה שלו, בנתה דגמי קרטון של מסלולי הצגה, וכך גילתה לראשונה את האדריכלות של המרחב. היא בדקה כיצד במה שטוחה יכולה להפוך לסביבה תלת ממדית סוחפת, ולעיתים קרובות הרגישה שחסרה לה תקרה, תובנה מוקדמת על האופן שבו מרחב מספר סיפור ומעצב חוויה אנושית. השאלות האלה הניחו את הבסיס לתפיסת העיצוב שלה, זו שממוקדת באופן שבו מרחבים מתחברים לבני אדם ברמה חושית ורגשית.

זיכרונות ותובנות, דנה אוברזון. צילום: שירן קמר

הספר - House of Oberson: A Design Legacy"" (בית אוברזון: מורשת של עיצוב) משתרע על פני 304 עמודים ומלווה בצילומים, תוכניות וסקיצות. הספר מציג 23 פרויקטים נבחרים של סטודיו אוברזון אדריכלים, מהמשרדים המובילים בישראל בתחומי האדריכלות ועיצוב הפנים. הסטודיו הוקם בשנת 2002 בידי דנה אוברזון ועודד לויתן, ופועל בגישה רב תחומית שמבקשת לטשטש את הגבולות בין תחומי היצירה. עבור השותפים, אדריכלות לא מסתיימת בתכנון המבנה, היא ממשיכה דרך בחירת החומרים, תכנון הריהוט ושילוב האמנות, ועד לאופן שבו אדם חווה את החלל.

הפרויקט "Not So Mellow Yellow", עיצוב: דנה אוברזון, עודד לויתן ודנה קשת. צילום: עמית גרון

בתחילת דרכה המקצועית עבדה דנה שבע שנים במשרדו של האדריכל מנדל, ולקחה חלק בפרויקטים כמו שימור העיר העתיקה עכו, שהוכרזה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ושימור העיירה ההיסטורית זכרון יעקב מהמאה התשע עשרה, אחת ההתיישבויות הציוניות המוקדמות שהוקמו לרגלי הר הכרמל. השנים האלה הקנו לה תפיסה של פרקטיקה אדריכלית מונחית מחשבה פילוסופית וביקורתית, לתועלת החברה ולשיפור הסביבה הבנויה, וכן תשוקה למורשת האדריכלית של ישראל.

הפרויקט Concrete Palm Villa, עיצוב: דנה אוברזון, עודד לויתן, סיוון פוריץ, הדר בודרה, ג'ניה גרשביץ', דניאל גזית ואופרה גולדברג. צילום: עמית גירון

חזון עכשווי שנשען על העבר

ההעדפה שלה לאדריכלות מלאה ומוצקה על פני אדריכלות שקופה עומדת בלב עבודתה. היא מכירה ביופי של אדריכלות זכוכית וביכולת שלה ליצור מבנים מסחררים של פשטות ומינימליזם, אך רואה בה בסופו של דבר גישה זרה שפחות מתאימה לאקלים הישראלי. השראה היא מוצאת דווקא במה שמכונה "הבאוהאוס של תל אביב", או "העיר הלבנה", סגנון מודרניסטי מהתקופה שבין שתי מלחמות העולם שהעניק לעיר תהילה בינלאומית כאדריכלות של קירות מוצקים. הסגנון הזה, שהפך לסימן ההיכר של המודרניזם הישראלי, נולד מתוך רצון להפחית את השפעת השמש הים תיכונית ולהגן על המהגרים החדשים שנמלטו מרדיפות במזרח אירופה ובמרכזה. היא אוהבת את שיטות הבנייה, את האור ואת הפרטים האדריכליים הנקיים, כמו גומחות שקועות.

במקום לספר את סיפור הסטודיו לפי סדר כרונולוגי, הספר מאורגן סביב נושאים שמלווים את עבודתה של דנה אוברזון לאורך השנים, חומר, משפחה, דיאלוג, קומפוזיציה, צבע, השראה והשפעות. כל פרק בוחן נושא אחד דרך פרויקטים שונים, מבית פרטי ועד מלון יוקרה או מתחם עירוני.

בין הפרויקטים המופיעים בספר נמנה Patio House בנווה צדק מציע פרשנות עכשווית לבית עירוני היסטורי מסוף המאה ה-19, באמצעות התערבות רגישה ברקמה האורבנית ושימור האיכויות המקוריות שלו לצד התאמה לחיי משפחה בני זמננו. Collector's Villa - בית מגורים שהוסב לחלל בעל איכויות מוזיאליות, ומתחם Herzliya Hills המשלב מגורים, משרדים ומסחר תחת קורת גג אחת. בספר מופיעים גם חלל התצוגה של Collection בתל אביב, משרדי חברת גינדי ובוטיק גדעון אוברזון, פרויקט שמחבר בין שני דורות של יצירה במשפחה.

פרק מיוחד בשם Private Retreats מתמקד בשני בתי מגורים שונים באופיים, ומראה כיצד הנושאים שמלווים את הספר, חומר, אור, אמנות, טבע, פרטיות ותחושת מקום, מתכנסים בכל אחד מהם לכדי חוויה אדריכלית אחת.

לצד הפרויקטים, זיכרונות אישיים ותובנות מלוות את הספר לאורכו, ומעניקים רובד אנושי לסיפור המקצועי.